ד״ר נתן חביב נ׳ בית הזהב בע״מ

לפניי תביעתו של התובע, ד"ר נתן חביב (להלן – התובע), לקבלת פיצוי בגין פיטורים שלא כדין.

תמצית הרקע העובדתי

1. התובע, רופא במקצועו, עבד אצל הנתבעת, בית הזהב בע"מ (להלן – הנתבעת), שמפעילה בית דיור מוגן לאוכלוסייה מבוגרת, חוסה ועצמאית (להלן – בית הדיור המוגן). בבית הדיור המוגן שוהים, בין היתר מטופלים סיעודיים המקבלים טיפול רפואי במסגרת מרפאה הפועלת במקום, והתובע הועסק כרופא הן במחלקה הסיעודית והן במרפאה, וזאת החל מיום 01.07.2007. תנאי העסקתו פורטו בהסכם העסקה שנחתם בין הצדדים ביום 06.01.2016 (להלן – הסכם ההעסקה).

2. לטענתו, בעקבות פנייתו למשרד הבריאות בתלונה על בית הדיור המוגן, זומן לשימוע שבעקבותיו פוטר, ומכאן התביעה שלפניי.

    

   טענות התובע

3. לטענת התובע, במהלך תקופת העסקתו בנתבעת, ועד לפיטוריו ממנה, היתה מתכונת עבודתו זהה: מהשעה 05:00 עד השעה 11:30. בנוסף, קיבל התובע תמורה בגין 10 שעות כוננות חודשיות.

4. בחודש 12/2018 העביר התובע דיווח למשרד הבריאות במחוז תל אביב בגין אירוע הזנחה בטיפול בחולה סיעודית, במסגרתו הלין על התנהלותה של האחות האחראית באותה מטופלת. עוד הוסיף, כי אין זה המקרה הראשון של הזנחת מטופלים, וכי האחות האחראית נמנעה מלדווח על המקרה האחרון שארע במסגרת ישיבת צוות, דבר העולה כדי הסתרה.

5. ביום 16.01.19 שב התובע ושלח מכתב נוסף למשרד הבריאות והתריע על ההתנהלות במחלקה הסיעודית בנתבעת ואף הביע חשש כי יפוטר. לפיכך, ביקש הגנה כחושף שחיתות.

6. לדבריו, כבר למחרת היום הוא זומן לפגישה אצל מנהל בית הדיור המוגן כדי לדון בשינוי בשעות העסקתו, צמצומן והקטנת מספר שעות הכוננות – שינויים חד צדדים שנעשו לדבריו ללא כל צידוק מקצועי, והודיע שהוא מתנגד להם.