התובע טען כי בגלל תלונה שקרית על איום בהריגה נוהל נגדו הליך פלילי. העובדה שבסופו זוכה מעידה כי אשתו לשעבר עשתה זאת כדי לפגוע בו. אלא שביהמ"ש שוכנע שהאישה האמינה באמת ובתמים שבעלה איים עליה.
גבר תבע מגרושתו פיצויים של 150 אלף שקל עקב תלונת שווא על איום בהריגה. סגן נשיאת בית המשפט למשפחה בבאר שבע אלון גביזון דחה לאחרונה את התביעה לאחר ששוכנע כי בני הזוג נקלעו לוויכוח קשה ואלים שגרם לאישה להאמין באמת ובתמים כי איים להרוג אותה. על כן נקבע כי התלונה, שהוגשה בתום לב, מוגנת מפני תביעת דיבה.
הסכסוך בין בני הזוג פרץ ב-2010, והשניים התגרשו. שש שנים לאחר מכן הגיש הגרוש תביעת לשון הרע בטענה שתלונת שווא שהגישה נגדו אשתו לשעבר ב-2014 הוציאה דיבתו רעה ופגעה בשמו הטוב.
התובע טען כי אשתו טענה במשטרה שאיים להרוג אותה אף שדווקא אמר לה שהוא אוהב אותה. בעקבות זאת הוא נעצר ובהמשך הוגש נגדו כתב אישום. רק אחרי 4 שנים של הליכים פליליים הוא זוכה, מה שמוכיח כי התלונה הייתה שקרית וככל הנראה הוגשה כדי לשפר את מעמדה של אשתו בסכסוך הרכושי שעדיין מתנהל ביניהם.
מנגד טענה הנתבעת כי סכסוך הגירושים החל לאחר שבעלה האשים אותה בבגידה והפיץ שהיא עוסקת בזנות. היא טענה כי ביום הגשת התלונה פרץ ביניהם ויכוח קשה במהלכו התובע קילל אותה והיא הייתה בטוחה בתום לב שאיים עליה. כמו כן היא ציינה כי בעלה לשעבר זוכה מחמת הספק כאשר בהכרעת הדין אף צוין כי ביהמ"ש מפקפק בגרסתו.
בין אוהב להורג
סגן הנשיא גביזון קבע כי עצם העובדה שהתובע הודה בחקירה הנגדית כי לא היה מודע לטענות שנכתבו בכתב התביעה ואף הסכים לחתום על תצהיר עדות ראשית מבלי לקרוא אותו מצדיקה לדחות את התביעה.
לגופו של עניין נקבע כי תלונה שהוגשה מתוך אמונה אמיתית לגבי נכונותה, ולא מתוך רצון לפגוע, לא נחשבת ללשון הרע לפי החוק.
השופט האמין לתובעת כי סברה שבעלה לשעבר אמר שיהרוג אותה. "אין ספק, כי המפגש בין הצדדים באותו יום היה טעון וקשה, כאשר התובע עצמו מודה כי כינה את הנתבעת בביטויים קשים ומשפילים עת אמר לה כי '... אני לא רוצה לדבר עם הזונה שאוכלת זרע אדם'", כתב.
עד שהובא מטעם התובע ציין בעצמו כי ייתכן שהתובעת התבלבלה בשל הדמיון בין המילה "אוהב" למילה "הורג" בשפה הרוסית.
"... האפשרות שסובייקטיבית אכן הנתבעת שמעה כי התובע איים להרוג אותה, סבירה יותר מהאפשרות כי שמעה שהתובע אמר לה כי הוא אוהב אותה, וזאת נוכח עוצמת הסכסוך בין הצדדים והקללות שקילל אותה התובע באותה סיטואציה", כתב השופט בהקשר זה.
כמו כן, התובע אישר כי קילל את התובעת באותן מילים קשות שצוינו בתלונתה במשטרה, מה שמעיד כי דבריה היו אותנטיים.
לבסוף השופט הבהיר כי הנתבעת צודקת – ועצם זיכויו של התובע בהליך הפלילי לא סותר את טענתה כי היא חוסה תחת הגנת תום הלב שמקנה לה החוק.
לפיכך השופט דחה את התביעה וחייב את התובע בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד של 10,000 שקל.
- שמות באי הכוח לא צוינו בפסק הדין
עו"ד רנה סעיד
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין