הורים איבדו את בנם בגיל 4 ימים בלבד עקב סיבוכי פגות. בתביעה שהגישו הם טוענים כי על רקע לידה מוקדמת שחוותה האם בעבר, צריך היה לתת טיפול מניעתי שיאפשר לה ללדת בזמן
לבית המשפט המחוזי בחיפה הוגשה לאחרונה תביעת רשלנות רפואית נגד שירותי בריאות כללית. התובעים הם הוריו של תינוק שנולד בשבוע 24 במשקל 650 גרם בלבד ונפטר בגיל 4 ימים עקב סיבוכי פגות קיצונית. לטענתם, בשל ההיסטוריה המיילדותית של האם שכללה לידה מוקדמת הצוות הרפואי היה צריך להנחות אותה ליטול פרוגסטרון כפי שנעשה ביתר היריונותיה שהסתיימו בצורה תקינה. לדבריהם, לולא הרשלנות בנם היה נולד במועד וחייו היו ניצלים.
בתביעה שהוגשה על ידי משרד עוה"ד גוטמן-אמיר סיפרו ההורים שבנם המנוח נולד בדצמבר 2019. האם עברה את מעקב ההיריון בקופת חולים כללית ומדובר היה בהריונה הרביעי. ההיסטוריה המיילדותית שלה לפני הריון זה כללה לידה מוקדמת בשבוע 33 להריון בשל קיצור צוואר הרחם וירידת מים מוקדמת (בהריון זה התינוקת נולדה במשקל 1865 גרם וכיום היא בריאה).
לטענת התובעים, על פי הסטנדרט הרפואי המקובל וניירות עמדה של האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, לאחר לידה מוקדמת על הצוות הרפואי להמליץ למטופלת בתחילת הריונותיה העוקבים על נטילת תכשירים המכילים פרוגסטרון החל משבועות 16-20 ועד למועד הלידה.
במקרה זה, לטענת התובעים, פעלה הנתבעת והצוות הרפואי מטעמה בניגוד מוחלט להנחיות, ואף לאופן בו היא עצמה נקטה לפני ההריון הנדון ובהריונות לאחריו, אז הנחתה את התובעת ליטול פרוגסטרון.
התובעים הדגישו שאילו הצוות המטפל היה דואג למתן הטיפול הנכון, כמו גם להפניית התובעת למרפאת הריון בסיכון, ניתן היה בסבירות גבוהה מאוד למנוע את הלידה המוקדמת שהובילה למותו של הוולד.
הם ציינו כי כל הריונותיה של התובעת, בהם כן ניתן טיפול בפרוגסטרון, הסתיימו בלידות במועד (3 לידות), דבר המלמד על מניעה מלאה של לידות מוקדמות בהינתן הטיפול הנכון.
נזק נורא
התובעים פירטו כי ממש בתחילת ההיריון נשוא התביעה פנתה התובעת למעקב אצל רופאת הנשים שטיפלה בה בעבר. הרופאה שהייתה מודעת להיסטוריה המיילדותית שלה ולסיפור הלידה המוקדמת, לא התייחסה בביקור לצורך בנטילת טיפול פרוגסטטיבי לשם מניעת לידה מוקדמת חוזרת ולא הפנתה את התובעת למרפאת הריון בסיכון. רשלנות זו חזרה גם בביקורים בהמשך ההריון.
בשבוע 23 להריון הגיעה התובעת לרופאה עקב תלונה על הפרשה אך היא לא ביצעה בדיקה גופנית וגם הפעם לא ניתנה המלצה על טיפול בפרוגסטרון. למחרת היא הגיעה למיון אצל הנתבעת עקב הפרשות דמיות אך לא נשאלה אם היא מקבלת טיפול פרוגסטטיבי.
5 ימים בלבד לאחר מכן היא אושפזה באסותא עקב לחצים, הפרשה דמית וירידת מים. היא אובחנה עם פקיעת קרומים מוקדמת.
״מחדלי הצוות הרפואי מקוממים במיוחד שכן הכתובת הייתה על הקיר״, נכתב בכתב התביעה.
בחוות דעת שהגישו התתובעים נכתב כי מחקר מ-2003 מראה שטיפול בזריקות שבועיות החל משבוע 16-20 ועד לשבוע 36 להריון הביא להורדה משמעותית בשיעור הלידה המוקדמת החוזרת בקרב נשים שהיו בסיכון גבוה ללידה מוקדמת.
התובעים סיכמו כי הנתבעת יכולה הייתה למנוע את הסיכון למותו של בנם על ידי נקיטת פעולות פשוטות, שהיה בהן כדי למנוע את הנזק הנורא מכל שנגרם.
משירותי בריאות כללית נמסר: ״טרם הגיעו אלינו מסמכי התביעה המדוברת, כאשר יתקבלו נלמד את המקרה ונענה בהתאם בבית המשפט״.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין