- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- מיסוי יחיד
- החזר מס שבח
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
תביעה: בעלי נישא לאחרת בעודנו נשואים והכפיש את שמי בפני ביה"ד
לפסק הדין בעניין ג.מ. נגד ע.מ.מ
בתביעות שהגישה אישה נגד בעלה, טענה כי מאחר שהוא אשם בפרידה ואף נישא לאחרת בעודו נשוי לה, עליו לשלם לה מזונות של כחצי מליון ש"ח, וכי הכפיש את שמה במסגרת ההליכים המשפטיים שניהלה נגדו, ולכן מגיע לה פיצוי של 100 אלף ש"ח. האם ביהמ"ש קיבל את התביעות?
בתביעת מזונות שהגישה אישה קתולית נגד בעלה לבית המשפט לענייני משפחה בחיפה, בה ביקשה מזונות של 562,500 ש"ח טענה, כי בשל האלימות שנקט כליפה והחרם שהטילו עליה בני משפחתו, היא נאלצה לעזוב את ביתם המשותף לבית הוריה, וכי עוד טרם פקיעת נישואיהם, נישא בעלה בשנית בנישואים אזרחיים ונולדה לו בת, ומשהאשם בפרידה רובץ לפתחו, עליו לשאת במזונותיה.
בתביעת דיבה לפיצוי של 100 אלף ש"ח שהגישה נגד הבעל בנוסף, טענה האישה כי הבעל הוציא דיבתה והשמיץ אותה, פגע בתדמיתה האישית והחברתית, כאשר במסגרת כתבי בי-הדין שהגיש לביה"ד של העדה הקתולית, טען בין היתר כי בגדה בו וגנבה מאביו כספים.
הבעל טען, כי האישה אשמה בפרידה, באשר עזבה את הבית ללא הסכמתו או ידיעתו בזמן שבילה בחתונה ואף נטלה ממנו ללא רשות 70,000 דולר שקיבל מאביו. כן טען, כי בכל מקרה תביעתה למזונות הוגשה בשיהוי וכי אינה זכאית למזונות שכן היא עובדת כגננת והכנסותיה מכסות את הוצאותיה.
באשר לתביעת הדיבה טען, כי דבריו נכתבו בכתבי בי-דין שהוגשו במסגרת הליכים משפטיים בין הצדדים, ולפיכך הינם בגדר 'פרסומים מותרים'. לטענתו, בכל מקרה דבריו היו אמת, ולא נגרם לאישה נזק בגינם.
השופטת אלה מירז קיבלה את תביעת המזונות בחלקה ודחתה את תביעת הדיבה.
נקבע, כי האישה עזבה את הבית על רקע חרם מצד בני משפחתו של הבעל, שלווה באיומים כלפיה, ולפיכך העזיבה לא הייתה באשמתה אלא באשמת הבעל. נקבע, כי אמנם האישה עובדת ויש בהכנסותיה כדי לכסות את הוצאותיה, אך עם זאת, משלא הוכחה אשמתה בפרידה ולאור המעשה החד צדדי של הבעל, אשר הגדיל ואף הקים משפחה חדשה, יש לחייבו במזונות האישה בסכום חד פעמי של 40,000 ש"ח.
באשר לתביעת הדיבה נקבע, כי חלק מהדברים שכתב הבעל בכתבי בי-הדין מהווים לשון הרע, וככל שהיתה מוכחת הפצתם ברבים, היא הייתה יכולה לגרום לאישה נזקים, להשפיל אותה, לבזותה ואף לפגוע במשרתה.
עם זאת נקבע, כי מאחר שהדברים נכבתו במסגרת ההליכים המשפטיים שהתנהלו בדלתיים סגורות וחלקם אף חוסה תחת הגנת 'אמת דיברתי', ומאחר שלא הוכח כי נאמרו ברשעות ובזדון, אין לקבל את התביעה.
- ב"כ התובעת: עו"ד זכי כאמל
- ב"כ הנתבע: עו"ד חזאן
לפסק הדין בעניין ג.מ. נגד ע.מ.מ
למדור: דיני משפחה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
