יועץ השקעות הושעה מעבודתו בבנק לאחר שהתקבלה תלונה על פעילות חריגה בחשבון בניהולו. בית הדין האזורי קבע שמדובר בתאונת עבודה אך הארצי החזיר את התיק לבירור
בית הדין הארצי לעבודה קיבל לאחרונה חלקית ערעור שהגיש הביטוח הלאומי על פסק דין שהכיר בהפרעה פסיכיאטרית שפיתח יועץ השקעות שהושעה מעבודתו בבנק, כתאונת עבודה. דעת הרוב של השופטת חני אופק-גנדלר והשופט מיכאל שפיצר – כנגד דעתו החולקת של סגן הנשיאה אילן איטח – קבעה כי העובד לא מסר גרסה מלאה ביחס לאירוע שהוביל למחלתו, כך שתביעתו לא הוכחה. עם זאת, מכיוון שגם הביטוח הלאומי לא חקר את הנושא ביסודיות, הערעור לא נדחה והתיק הוחזר לבית הדין האזורי להשלמת הבירור העובדתי.
תחילת הפרשה לפני 8 שנים, אז התקבלה בבנק בו עבד המשיב תלונה של לקוח אוסטרלי בדבר תשלום עמלות חריגות וביצוע סחר בניירות ערך ומט"ח ללא רשותו. בעקבות התלונה נפתחה חקירה של קצין ציות בבנק והעובד זומן לפגישה בה נאמר לו שהוא מושעה מיידית מתפקיד ונאסר עליו להגיע לסניף או לדבר עם עובדי הבנק.
העובד יצא מהפגישה כשעולמו חרב עליו והוא חש רע, ופנה מיד לטיפול רפואי. עם סיום תקופת המחלה הוצב בתפקיד פקידותי בבנק, אך בהמשך פוטר ועבר לבנק אחר.
באפריל 2016 הוא פנה לביטוח לאומי בבקשה להכיר באירוע כתאונת עבודה. הוא סיפר שלאחר שיחת ההשעיה התמוטט ונזקק לטיפול פסיכיאטרי, אבל ביטוח לאומי דחה את הבקשה והוא נאלץ להגיש את התביעה בבית הדין לעבודה.
בית הדין האזורי קבע כי נסיבות המקרה אינן מצדיקות את הסרת רשת הביטחון הסוציאלי מהעובד, שכן הוא לא פעל למען טובתו האישית (כמו במקרה של שוחד) אלא מדובר רק בשיקול דעת לקוי.
עוד קבע האזורי כי אמנם לא הוצגו בפניו פרטים מדויקים על מעשיו של העובד, אך הספק העובדתי פועל לטובתו מאחר שמדובר בהליך מתחום הביטחון הסוציאלי. בית הדין מינה מומחה שקבע כי ההשעיה הייתה הטריגר שהזניק את מחלת העובד לשלב קליני חריף, והתביעה התקבלה.
בערעור שהגיש הביטוח הלאומי בינואר האחרון על פסק הדין, נטען בין היתר כי לא ייתכן שביצוע מעשים המנוגדים לרצון המעסיק יבוטחו בביטוח נפגעי עבודה.
מנגד, העובד טען כי הוכח שלא פעל ממניע אישי, מה שאומר שפעולותיו היו "תוך כדי ועקב העבודה" (התנאים להכרה באירוע כתאונת עבודה).
התמקד בהשעיה
השופטת חני אופק-גנדלר, שכתבה את פסק הדין של בית הדין הארצי, ציינה שהעובד התמקד בטענותיו בהשעיה עצמה, ולא מסר גרסה עובדתית ביחס לאירוע שהוביל להשעיה. מאחר שהעובד יודע יותר טוב מכולם מה העובדות שהובילו להשעייתו, קבעה, אין לאפשר לו למלא פיו מים ולהיבנות מכך.
אפילו אם נניח שהביטוח הלאומי הוא זה שנדרש להוכיח שלא התרחשה תאונת עבודה, הסבירה השופטת, עדיין העובד צריך להביא ראיות לגרסתו והוא לא הרים את הנטל.
עם זאת, השופטת ציינה שגם חקירת הביטוח הלאומי לא הייתה מקיפה דיה ולכן, בין היתר, יש מקום להחזיר את התיק לבית הדין האזורי לצורך השלמת הבירור העובדתי.
מנגד, סגן הנשיאה אילן איטח סבר בדעת מיעוט כי בנסיבות העניין אין חשיבות לטיב האירועים שהובילו להשעיה ומדובר בתאונת עבודה.
- ב"כ העובד: עו"ד שרון אסולין
- ב"כ הביטוח הלאומי: עו"ד רועי קרת
לפסק הדין המלא בתיק עב"ל 33356-01-22
עו"ד דניאל רייכמן עוסק/ת ב- ביטוח לאומי ותאונות עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין