תאונה בלתי נמנעת? רוכב אופנוע נפצע קשה - הנהג זוכה

המדינה לא הוכיחה מעבר לספק סביר שנהג הרכב התרשל בכניסתו לצומת. השופטת מתחה ביקורת על המשטרה, שערכה ניסוי שדה ראייה חודשים לאחר האירוע ולא ניסתה לאתר עד שהיה במקום

בית המשפט לתעבורה בבת ים זיכה נהג שהואשם בגרימת תאונת דרכים שבה נפצע רוכב אופנוע. השופטת מיכל דואני בהירי קבעה כי המדינה לא הצליחה להוכיח מעבר לספק סביר שהנהג לא ציית לתמרור "עצור" או שנהג בקלות ראש. בפסק הדין נמתחה ביקורת על מחדלי החקירה, ובהם ביצוע ניסוי שדה ראייה חודשים לאחר התאונה, ללא אופנוע ובתנאים שונים מאלה ששררו בזמן האירוע.

התאונה התרחשה בשעת בוקר בנובמבר 2024, בצומת הרחובות הרב ריינס והמלכים ברמת השרון. המדינה טענה כי הנהג הגיע לצומת שבו מוצב תמרור "עצור", נכנס אליו מבלי לתת זכות קדימה לרוכב אופנוע שנסע ברחוב החוצה, חסם את דרכו והשניים התנגשו. רוכב האופנוע נפצע חבלה של ממש, עבר ניתוח, אושפז במשך כשבועיים, התנייד לאחר מכן בכיסא גלגלים במשך כחודשיים ונזקק להליך שיקום. כתב האישום ייחס לנהג אי-ציות לתמרור "עצור", נהיגה בקלות ראש, התנהגות הגורמת נזק וגרימת תאונת דרכים שבה נחבל אדם חבלה של ממש.

הנאשם לא חלק על עצם התרחשות התאונה, אך הכחיש כי התרשל. לדבריו, עצר עצירה מלאה בקו העצירה, ולאחר מכן "גלש" באיטיות לתוך הצומת כדי לשפר את שדה הראייה שנחסם על ידי כלי רכב חונים. לטענתו, האופנוע לא היה ניתן לזיהוי עד שנכנס כבר לתוך הצומת, ולכן התאונה הייתה בלתי נמנעת.

מנגד טענה המדינה כי היה על הנהג לעצור, לתת זכות קדימה ולהימנע מהמשך הכניסה לצומת כל עוד שדה הראייה אינו פתוח. בוחן התנועה העיד כי אילו הנהג היה מתקדם בזהירות רבה יותר ועוצר מספר פעמים, ניתן היה למנוע את התאונה.

גרסאות הנפגע לא מסתדרות

אלא שהשופטת מצאה קשיים משמעותיים בראיות התביעה. היא ציינה כי בוחן התנועה הגיע לזירת התאונה רק כארבעה חודשים לאחר האירוע, ערך ניסוי שדה ראייה באמצעות רכב ולא באמצעות אופנוע, ולא יכול היה לקבוע את נקודת ההתנגשות או את המהירות הדרושה לכניסה בטוחה לצומת. בנוסף, לאחר התאונה הותקנו במקום פסי האטה, כך שתנאי הדרך למעשה השתנו.

השופטת אף עמדה על כך שרוכב האופנוע מסר בהודעתו למשטרה כי הבחין ברכב כ-10 שניות לפני ההתנגשות, נתון שלדבריה אינו מתיישב עם הטענה שהנאשם "הגיח" לפתע לצומת. עוד צוין כי המשטרה לא ניסתה לאתר עד ניטרלי שראה את התאונה, אף שפרטיו נמסרו לה על ידי רוכב האופנוע.

עוד הדגישה השופטת כי גם לפי עדות בוחן התנועה, בשל שדה הראייה המוגבל ניתן היה להבחין באופנוע רק כאשר כבר היה בתוך הצומת. בנסיבות אלה, נקבע, לא הוכח מה היה על הנהג לעשות אחרת כדי למנוע את התאונה, ולא ניתן לבסס הרשעה פלילית על עצם התרחשות התאונה בלבד.

בסיכומו של דבר קבעה השופטת כי המדינה לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה במשפט הפלילי, וזיכתה את הנהג מכל העבירות שיוחסו לו מחמת הספק.

• שמות באי כוח הצדדים לא צוינו בפסק הדין.

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.