עשור לאחר ניתוח הגדלת חזה פנתה האישה לתקנו אך נותרה עם אותה בעיה ונזקקה לניתוח שלישי. ביהמ"ש קבע שמדובר ברשלנות של הרשת והרופא מטעמה
בת 48 שעברה ניתוח רשלני בשדיה תפוצה ב-130,000 שקל – כך קבע לאחרונה בית משפט השלום בבת ים. לאחר שעברה ניתוח הגדלת חזה שהסתיים בתזוזת השתלים, שבה האישה לשולחן הניתוחים כדי לתקן את המצב. המנתח הפלסטי החליף את השתלים לגדולים יותר אך הבעיה לא נפתרה. כתוצאה מכך התובעת נדרשה לעבור ניתוח מתקן נוסף. השופטת ליעד שגב קבעה שהניתוח השני נגוע ברשלנות.
תחילת הפרשה ב-2004 אז עברה התובעת, כשהייתה בת 29, ניתוח הגדלת שדיים ב"פרופורציה". חודשיים אחרי הניתוח, כך לטענתה, היא החלה להרגיש את השתלים בצורת קפלים מתחת לשדיים והדבר גרם לאי נוחות. בהתייעצות עם המנתח הפלסטי, שנערכה רק כתשע שנים אחרי הניתוח, הוחלט שיבוצע ניתוח מתקן שיגאל את התובעת מייסוריה.
אלא שבמקום לטפל בבעיית התהפכות השתלים, בחר המנתח בטקטיקה של הוצאת השתלים הסוררים והחלפתם בשתלים גדולים יותר. ואולם הבעיה לא נפתרה, אחד השתלים התהפך בשנית וכעבור שנתיים נוספות עברה התובעת ניתוח שלישי כדי לסדר זאת.
בתביעה שהוגשה לבית המשפט בנובמבר 2017 תקפה האישה את שני הניתוחים המתקנים. ביחס לראשון היא טענה שהוא בוצע ברשלנות, שכן הכיס שיצר המנתח לצורך הכנסת השתלים היה גדול מדי מה שגרם להתהפכות השתל השמאלי. בנוגע לניתוח השני נטען, בין היתר, כי לאחריו היא נותרה עם פריחה וחוסר תחושה בשדיים, עם העדר סימטריה בולטת בין העטרות וכן עם פטמות רגישות.
מנגד טענו "פרופורציה" והמנתח מטעמה כי הטיפולים שבוצעו נעשו בהתאם לפרקטיקה המקובלת ויש לדחות את התביעה נגדם.
לא נזהר מספיק
השופטת שגב דחתה את טענות האישה ביחס לרשלנות בניתוח האחרון, שכן לא הוכח קשר סיבתי בינו לבין הופעת הפריחה בשדיים. היא הבהירה שהניתוח לא נגע בעטרות השדיים וייתכן שחוסר הסימטריה לה טוענת התובעת הינה מולדת או תוצר של שינויים טבעיים במבנה השד.
גם הטענה לחוסר תחושה בפטמות נדחתה, היות שלא גובתה בחוות דעת רפואית מתאימה של נוירולוג. בהקשר לכך ציינה השופטת שמומחה מטעם ההגנה בדק את האישה ומצא שהיא לא סובלת מחוסר תחושה.
לעומת זאת, בכל הנוגע לניתוח שקדם לאחרון, הניתוח השני, קיבלה השופטת את טענות האישה. "מקום בו מתלוננת התובעת על התקפלות המשתלים, היה על המנתח ליתן תשומת לב רבה יותר לאופן ביצוע הניתוח, לסוג המשתלים בהם יעשה שימוש ולמיקום הנחתם", כתבה.
כל שבחר המנתח לעשות, קבעה השופטת, הוא להגדיל את השדיים באמצעות שתלים גדולים יותר, אולי מתוך הנחה שזה יפתור את בעיית ההתהפכות. אלא שכאמור בפועל זה לא עבד והאישה נזקקה לניתוח נוסף.
השופטת קבעה כי בנקודה זו נכשלה ההגנה מלהוכיח כי פעולות המנתח היו סבירות ומקובלות. בהתאם לכך היא קבעה ש"פרופורציה" והמנתח מטעמה התרשלו כלפי התובעת באופן המחייב אותם לפצותה עבור נזקיה.
בסופו של יום נפסקו לטובת האישה 95,000 שקל עבור הכאב וסבל שחוותה, בתוספת הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 34,730 שקל. האישה מצדה חויבה לשלם הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 15,000 לנתבעת נוספת שהתביעה נגדה נדחתה (חברה שהשכירה ל"פרופורציה" את חדר הניתוח).
- ב"כ האישה: עו"ד שלי גוטרמן
- ב"כ פרופורציה: עו"ד שי ארד
- ב"כ המנתח: עו"ד נדב לוין
- ב"כ חברת ההשכרה: עו"ד שלי אבימור ברוש
עו"ד שלומי בן סבו
עוסק/ת ב-
רשלנות רפואית
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין