אב הותיר אחריו שתי צוואות כתובות. שניים מילדיו ביקשו כל אחד לקיים צוואה אחרת. נקבע שהצוואה השנייה אינה תקפה ויש לקיים את הראשונה, שנערכה ללא כל פגם ומעורבות
מנוח הותיר אחריו שתי צוואות, אחת משנת 2008 ושנייה משנת 2011. אחד מבניו ביקש לקיים את הצוואה הראשונה ובן נוסף ביקש לקיים את הצוואה השנייה. כל אחד מהם הגיש לבית המשפט למשפחה בירושלים התנגדות לקיום הצוואה האחרת. האח שביקש לקיים את הצוואה הראשונה טען שבעת החתימה על הצוואה השנייה המנוח היה תחת טיפול תרופתי אינטנסיבי שגרם לו לטשטוש. האח שביקש לקיים את הצוואה השנייה, טען שאחיו היה מעורב בעריכת הצוואה הראשונה ושהצוואה השנייה בכל מקרה מבטלת אותה. השופט פליקס גורודצקי קבע שהצוואה השנייה לא הבשילה למסמך צוואה מחייב והורה על קיום הצוואה הראשונה תוך שהתרשם שהאח שביקש לקיים אותה לא היה מעורב בעריכתה.
המנוח נפטר בשנת 2014 והותיר אחריו אישה ושלושה ילדים. הוא השאיר שתי צוואות כתובות, האחת משנת 2008 והשנייה משנת 2011.
בצוואתו משנת 2008 ציווה המנוח את זכויותיו בדירה שרכש בפרויקט לשלושת ילדיו בחלקים שווים. דירה נוספת בבעלותו העניק לכל נכדיו וציין כי אם לבנו (ממנו לא היו לו נכדים) לא יהיו ילדים שנה לאחר מותו - הוא יקבל חלק בדירה ששווה לחלקם של שני נכדים.
בצוואה משנת 2011 לעומת זאת, הוא ציווה את כל הזכויות בדירה באופן בלעדי לבן שאין לו ילדים.
לאחת מות האב, פנו שני האחים לבית המשפט. האחד ביקש לקיים את הצוואה הראשונה והתנגד לקיום הצוואה השנייה. הוא טען שהצוואה הראשונה משקפת את רצונו של המנוח שהבהיר באופן מפורש שהוא מעוניין להשאיר נכס לנכדיו. עוד טען שהוא לא השפיע על המנוח בנוגע לתוכן הצוואה וגם לא היה מעורב בעריכתה. בנוסף טען שהצוואה השנייה לא תקפה ונכתבה "כלאחר יד" כאשר המנוח כבר לא היה צלול בדעתו.
האח השני ביקש לקיים את הצוואה השנייה בה הוא זכה במלוא הזכויות בדירה והתנגד לקיום הצוואה הראשונה. הוא טען שהצוואה השנייה ביטלה את הראשונה ושאחיו היה מעורב בעריכת הצוואה הראשונה והשפיע על האב באופן שפוסל אותה. לטענתו, אחיו רצה שהנכדים (ילדיו) יזכו בצוואה ובכך הוא יגדיל את חלקו בירושה. לבסוף טען שהצוואה השנייה ברורה ומפורשת ותואמת את רצונו של האב המנוח.
צוואה שוויונית
השופט גורודצקי קיבל את ההתנגדות לצוואה השנייה והורה על קיום הצוואה הראשונה. השופט קבע שמסמך הצוואה השני לא התגבש לכדי צוואה מחייבת, בין היתר מכיוון שמדובר במסמך שהמנוח הכין לבד, לא נתן לו את כותרת "צוואה", ומסר אותו לעורך הדין דרך אשתו ללא מחשבה ותכנון כפי שעשה בצוואתו הראשונה.
בנוגע לצוואה הראשונה, השופט התרשם מהעדויות שהאח שביקש לקיים אותה לא היה מעורב בעריכתה. הטענות שאותו האח היה בקשרים קודמים עם עורך הדין, מסר לו פרטים הנוגעים לצוואה והסיע את אביו למשרדו אינן מלמדת על מעורבותו. הוא גם לא נכח במשרד בעת החתימה. השופט ציין שניתן להניח כי אם האח היה באמת מעורב בעריכת הצוואה הראשונה, הוא היה מבקש מאביו להשאיר לו חלק גדול יותר בירושה, אולם הצוואה מחלקת את הרכוש באופן שיוויוני בין האחים.
האח שביקש לקיים את הצוואה השנייה חויב בהוצאות בסך 70,000 שקל.
- ב"כ האח הראשון: עו"ד גד טיכו ועו"ד ישי שידלובסקי-אור
- ב"כ האח השני: עו"ד עודד נשר
עו"ד ראובן גוברין
עוסק/ת ב-
ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין