לבנות הזוג תאומים בני 4 וילדה בת שנה ועשרה חודשים. בית המשפט מתח ביקורת על התנגדות היועמ״ש למתן צו הורות ביחס לתאומים, אף שהסכים להכיר באימהות בת הזוג ביחס לילדה
השופטת רותם קודלר עיאש קיבלה לאחרונה בקשה לצו הורות פסיקתי שהגישו בנות זוג. השתיים הביאו לעולם תאומים ב-2016 לאחר שאחת מהן הרתה מתרומת זרע. ב-2019 נולדה להן בת נוספת מאותה תרומת זרע ומתרומת ביצית של בת הזוג השנייה. בעוד שהיועמ״ש הסכים לצו הורות ביחס לילדה, הוא התנגד למתן צו הורות ביחס לתאומים ודרש עריכת תסקיר. השופטת קבעה כי עמדתו חסרת היגיון כשמדובר באותו תא משפחתי.
בנות הזוג הכירו ב-2013. ב-2015 הן החליטו להרחיב את התא שמפחתי. ב-2016 אחת מהן ילדה באמצעות תרומת זרע שני תאומים.
בהמשך היא הרתה בפעם השניה, מאותו תורם זרע ומתרומת ביצית של בת זוגה. ב-2019 נולדה בתן הקטנה.
השתיים עתרו בשלוש תובענות שונות לצו הורות פסיקתי שבו תוכר האמהות של בת הזוג ביחס לכל אחד מהילדים.
בעוד היועץ המשפטי לממשלה הסכים כי ביחס לילדה יינתן צו הורות, הוא התנגד למתן הצו ביחס לתאומים. לטענתו, יש לערוך תסקיר של עובדת סוציאלית מהשירות למען הילד בעניין בנות הזוג בטרם יגבש את עמדתו.
בהחלטה לעניין התסקיר קבעה סגנית נשיא בית המשפט למשפחה בבאר שבע, השופטת רותם קודלר עיאש, כי נסיבות המקרה לא מחייבות הגשת תסקיר.
היא ציינה כי עמידה כללית וגורפת של היועץ המשפטי לממשלה המחייבת קבלת תסקיר כתנאי למתן צו הורות מקפלת בתוכה את ההנחה כי יש להטיל את הורות של בת הזוג בספק ומדובר בהורות חשודה.
בתוך כך היא הזכירה הזכות להורות היא מזכויות היסוד של האדם בישראל כחלק מטבעו של כל אדם, מחירותו ומכבודו.
השופטת הדגישה כי ב״כ היועץ המשפטי לממשלה לא הצביע על ספק כלשהו ביחס לתפקוד בנות הזוג המצדיק הגשת תסקיר והסתמך רק על עיכוב בהגשת הבקשה לצו הורות, כשנתיים וחצי לאחר הולדת התאומים וכ-10 חודשים לאחר הולדת הקטינה.
על אף החלטה זו עמד ב״כ היועץ המשפטי לממשלה על סירובו למתן צו ההורות.
תא משפחתי מתפקד
בפסק דין שעסק באחד התאומים כתבה השופטת רותם קודלר עיאש כי משעה שהיועץ המשפטי לממשלה הסכים למתן צו הורות ביחס לקטינה, אין היגיון בהתנגדות.
היא כתבה כי השתלבות הקטינה במשפחה מהווה כשלעצמה שיקוף של קיומו של התא המשפחתי, ושל הורות תקינה ושוטפת של בת הזוג כלפי הילדה והתאומים.
היא הוסיפה כי לא ניתן לקבל את עמדתו של ב״כ היועמ״ש, עמדה פורמלית ודווקנית שאינה מתיישבת עם ההיגיון שלו עצמו, שעה שהסכים שהתא המשפחתי הוא תא מתפקד ביחס לקטינה.
השופטת סיכמה כי המשפחה כוללת שתי אמהות ושלושה ילדים ואין לה אלא לקבל את האמור בתצהיר האמהות, שלא נסתר, לפיו שתיהן פועלות יחד כזוג הורים לכל דבר ועניין, מטפלות בשלושת ילדיהן, מטפחות אותם ודואגות להם.
בנסיבות אלה הוציאה השופטת צו הורות פסיקתי ביחס לקטין.
- ב״כ המבקשות: עו"ד יעל ליכטנשטיין
- ב״כ המשיב: עו"ד גילי קליימן
עו״ד דורית גלוברמן-קרט
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין