שריפות חירבו את הדירה: האם המוכרים איחרו במסירה?

המוכרים התחייבו להחזיר את המצב לקדמותו בתוך כחצי שנה ולהשתדל אף קודם לכן. טענת הרוכשים כי הטעו אותם כיוון שידעו מראש שלא יצליחו לעמוד בלו"ז נדחתה.

דירה שהייתה בתהליך מכירה נפגעה בשריפות שפרצו בחיפה בנובמבר 2016, והמוכרים התחייבו לשפץ אותה בתוך כחצי שנה. בית משפט השלום בעיר דחה לאחרונה תביעה שהגישו הרוכשים לפיצויים על הפרת הסכם המכר בטענה שהמוכרים הטעו אותם בנוגע למועד סיום עבודות השיקום ולא ביצעו את התיקונים כנדרש מה שהוביל בין היתר להצפות. השופטת מעין צור קבעה כי בניגוד לנטען המוכרים מסרו את הדירה בזמן ובמצב סביר, ולא נמצא כל קשר בין עבודות השיקום לבין בעיות הרטיבות.

השריפות פרצו כחודש לאחר שהסכם המכר נחתם וחירבו את הדירה וחלקים מהבניין. בעקבות הסיטואציה הלא צפויה התחייבו המוכרים להשיב את מצב הדירה לקדמותו בתוך כחצי שנה ולהשתדל לזרז את הקבלן כדי לאפשר לרוכשים להיכנס קצת לפני מועד המסירה הסופי שנקבע לסוף אוגוסט 2017.  

בפועל, הרוכשים נכנסו לדירה כשלושה שבועות לפני המועד הסופי אך בתביעה שהגישו כשנה לאחר מכן, טענו כי הדירה לא הייתה ראויה למגורים והיו בה ליקויים רבים, כולל חשמל שלא חובר, מטבח שלא הושלם ובעיות צנרת שגרמו להצפות.

הרוכשים הפנו לממצאי מהנדס שהגיע מספר פעמים לבדוק את הדירה ומצא בה פעם אחר פעם ליקויים. עוד טענו הרוכשים כי המוכרים נהגו בחוסר תום לב משום שידעו מראש שלא יצליחו לסיים את העבודות לפני הזמן.

לפיכך, הרוכשים דרשו פיצוי מוסכם של 180 אלף שקל עקב הפרה יסודית של ההסכם או פיצוי זהה על עגמת הנפש שנגרמה להם. עוד הם ביקשו לחייב את המוכרים בעלות שכר הטרחה של המהנדס.

מנגד טענו המוכרים כי מסרו את הדירה לפני המועד הסופי כך שעמדו בהתחייבויותיהם במלואן. לטענתם, הם אמנם התחייבו לזרז את הקבלן ולהשתדל להקדים את מועד המסירה אך הוא לא שונה באופן רשמי.

עוד הם טענו כי הליקויים שנמצאו בדירה בעת המסירה היו קשורים לשינויים ותוספות שביקשו הרוכשים, וכי העבודות לתיקון נזקי השריפה נעשו בצורה טובה ומקצועית, למעט כמה ליקויים מזעריים שמצא המהנדס ותוקנו בהמשך.

היו תלויים בגורם חיצוני

השופטת מעין צור קבעה כי הנתבעים צודקים בכל הנוגע לסוגיית ההשתדלות. "לצדדים היה ברור כי השלמת עבודות השיקום תלויה בגורם חיצוני", כתבה, "אין בפני כל ראיה שהנתבעים לא פעלו מול הקבלן על מנת לזרז השלמתן של העבודות".

מעבר לזה, השופטת הבהירה כי הנספח שנחתם בין הצדדים קבע במפורש שהקדמת מועד המסירה מצריך הסכמה של שני הצדדים, וזו לא גובשה.

באשר למצב הדירה בעת מסירת החזקה, השופטת קבעה כי ממצאיו של המהנדס מעידים כי למעט בעיות הרטיבות, הליקויים שנותרו בדירה היו מינוריים ולא מנעו מגורים סבירים, מה גם שחלקם היה קשור לעבודות שביקשו התובעים עצמם. באשר לרטיבות, נקבע כי המהנדס לא מצא קשר בינה לבין השריפה ועבודות השיקום.

לפיכך נקבע כי הנתבעים מסרו את הדירה בזמן ולא הפרו את ההסכם, ובנסיבות אלה התובעים אף לא זכאים לפיצויים על עגמת נפש. באשר לשכרו של המהנדס, השופטת חייבה את הנתבעים ב-3,744 שקלים אך במקביל חייבה את התובעים בהוצאות משפט בסכום זהה, כך שאף אחד מהצדדים לא ישלם דבר.

• ב"כ התובעים: ר. קרופניק, עו"ד מקרקעין 
• ב"כ הנתבעים: עו"ד י. גורי

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין