אבן משתלבת חסרה במדרכה הביאה לכך שהאישה נתקלה בבור ושברה את הבוהן ברגל. בפסק הדין נכתב כי העירייה לא הביאה אף ראיה שתלמד על פעולות שנקטה לתחזוקת המדרכה ולמניעת הסכנה
השופטת נסרין עדוי-ח'דר קיבלה לאחרונה תביעה שהגישה הולכת רגל נגד עיריית טירת הכרמל. האישה טיילה עם נכדיה התינוקות בעיר ותוך כדי הליכתה רגלה הימנית שקעה בבור כתוצאה מחוסר באבן משתלבת. פסק הדין התקבל על סמך עדותה היחידה של התובעת אך הוחלט לייחס לה אשם תורם של 20% מאחר שהודתה כי לא שמה לב לדרך.
התובעת ילידת 1958, קוסמטיקאית במקצועה. בכתב התביעה היא סיפרה שבמרץ 2018 פסעה ברחובות העיר בדרכה לגן של נכדיה, כשהיא דוחפת עגלת תינוק של ביד אחת, ומרימה תינוק אחר ביד השנייה. לפתע, רגלה הימנית שקעה בבור שנוצר בשל חסר באבן משתלבת והיא נפגעה.
התובעת צירפה חוות דעת שלפיה היא נותרה עם נכות של 10% עקב שבר בבוהן.
העירייה הכחישה את התאונה והפנתה לפער זמנים שלפיו התובעת טענה כי נפגעה בשעות הבוקר המוקדמות בעוד מכתב השחרור מקופת חולים מכבי מצביע ששעת הקבלה היא 14:06 בצהריים. עוד טענה העירייה שהתובעת הייתה צריכה לשים לב לדרך והכחישה שהיא נותרה עם נכות.
מומחה שמונה מטעם בית המשפט ציין כי התובעת סבלה משבר של מפרק הבוהן הגדולה. כתוצאה מהשבר התפתחו שינויים ניווניים, שאינם בולטים במיוחד אך בהחלט ברורים וגורמים לכאב, והשינויים הניווניים והכאב גורמים לצליעה אופיינית להפרעה זו. בנסיבות אלה קבע המומחה כי התובעת נותרה עם נכות של 10%.
רושם אמין
השופטת נסרין עדוי-ח'דר מבית משפט השלום בחיפה כתבה כי התובעת הותירה בה רושם אמין ביותר. היא הוסיפה כי אמינות התובעת ניכרה גם במהלך בדיקתה אצל המומחה הממונה מטעם בית המשפט, שציין במפורש, כי "בהעדר כאב ולוּ הייתה רוצה הנבדקת להציג צליעה, מן הסתם הייתה מציגה צליעה מסוג אחר".
עוד כתבה השופטת כי התובעת הסבירה את פער הזמנים וציינה כי ממקום התאונה הלכה ברגל לבית בנה, שם לקח זמן עד שהתאוששה ורק אז הזמינה מונית לקופת חולים, משם עברה במונית נוספת למרכז טיפול אחר וכשהגיעה לקחה מספר והמתינה עד לקבלתה.
לאור זאת קבעה השופטת כי יש לקבל את התביעה על יסוד עדותה היחידה של התובעת. בתוך כך היא ציינה כי הנתבעת לא הביאה אף לא בדל ראיה אחת שתלמד על הפעולות שננקטו על ידה לתחזוקת המדרכה ולמניעת הסכנה.
בנוגע לאשם התורם כתבה השופטת כי התובעת ברוב הגינותה הודתה כי לא הסתכלה על המדרכה. בנסיבות ניתן לייחס לה אשם תורם בשיעור של 20%.
בניכוי תגמולי ביטוח לאומי חויבה הנתבעת לפצות את התובעת ב-106,000 שקל, בתוספת שכ"ט עו"ד בסך 23.4% והוצאות בסך 5,756 שקל.
- ב"כ התובעת: עו"ד גסאן אגברייה ואח'
- ב"כ הנתבעת: עו"ד איל מגן
עו"ד אלי זילכה
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין