פלונית נ' עיריית טירת הכרמל

לפני תביעה לקבלת פיצויים בגין נזקי גוף, מכוח פקודת הנזיקין [נוסח חדש].

רקע

התובעת ילידת 1958, קוסמטיקאית במקצועה (ראו: מוצג ת/6), טוענת כי נתקלה בבור במדרכה ברחוב העוגן בטירת הכרמל, וזאת ביום 22.3.2018 (להלן: התאונה או האירוע). נטען, כי התובעת דחפה עגלת תינוק של נכדה ותוך כדי הליכתה, רגלה הימנית שקעה בבור שנוצר בשל חסר באבן המשתלבת.

התובעת הסתמכה על חוות דעתו של ד"ר מרדכי קליגמן, שהעריך את הנכות הצמיתה עקב התאונה בשיעור של 10%, לפי סעיף 50(3) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956.

מומחה רפואי מטעם הנתבעת, ד"ר דרור פוקס, מצא כי לתובעת לא נותרה נכות צמיתה עקב התאונה.

מומחה רפואי מטעם בית המשפט, ד"ר איל מלמד (להלן: ד"ר מלמד), ציין בחוות דעתו כי התובעת סבלה משבר תוך-מפרקי של מפרק הבוהן הגדולה. כתוצאה מהשבר התפתחו שינויים ניווניים, שאינם בולטים במיוחד, אך בהחלט ברורים וגורמים לכאב והליכה בסופינציה. המומחה אף הוסיף וציין, כדלקמן: "אנו מודעים היטב לכך, שאין בהכרח קורלציה בין חומרת השינויים הניווניים הנראית בצילומי הרנטגן לבין התסמינים הקליניים הנלווים (לעתים קרובות, ובפרט במפרק הבוהן הגדולה, ישנם שינויים ניווניים בהדמייה ללא מחושים קליניים). במקרה שלפנינו, אנו רואים דינמיקה בשינויים הניווניים, דהיינו, החמרה הדרגתית, שהחלה מאז התאונה, שעירבה את המפרק, וגרמה לנזק מפרקי. השינויים הניווניים הללו צפויים לאור השבר ומנגנון החבלה, כך שאין סיבה שלא לשייך אותם לתאונה. השינויים הניווניים והכאב גורמים לצליעה אופיינית להפרעה זו, שאף היא עדות לכך. בהעדר כאב ולוּ הייתה רוצה הנבדקת להציג צליעה, מן הסתם הייתה מציגה צליעה מסוג אחר. התבוננות חוזרת בסרטון שערכתי עם תבנית ההליכה מדגים באופן ברור את ההימנעות מנשיאת משקל על ראש מסרק 1. משכך, לא נותר לי אלא להמליץ לקבוע נכות של 10% על פי סעיף 50(3) לתקנות המוסד לביטוח לאומי (HALLUX RIGIDUS צדדית קשה).".

דיון והכרעה

נסיבות התאונה ושאלת החבות:

בעדותה בפניי, התובעת חזרה על נסיבות התאונה הנטענות בכתב התביעה. התובעת גם הוסיפה ומסרה, כי מספר ימים לפני מועד התאונה היא שמרה על נכדיה המתגוררים בטירת הכרמל. ביום התאונה, היא לקחה את נכדיה לגן שברחוב העוגן בטירה, ומשם היא התכוונה להמשיך לעבודתה. בדרכה לגן, בצעדתה במדרכה שבצד אותו רחוב, תוך שהיא גוררת ביד שמאל עגלה עם תינוקת ומחזיקה בתינוק האחר ביד ימינה, רגל הימנית שקעה בבור כאמור, וכתוצאה מכך נגרם לה שבר בבוהן.

זה המקום לציין, כי עדותה של התובעת יצרה עלי רושם אמין ומהימן ביותר. אמינות התובעת ניכרה גם במהלך בדיקתה אצל המומחה הממונה מטעם בית המשפט, שציין במפורש, כי "בהעדר כאב ולוּ הייתה רוצה הנבדקת להציג צליעה, מן הסתם הייתה מציגה צליעה מסוג אחר.". למותר לציין, כי הנתבעת נמנעה מלחקור את ד"ר מלמד על חוות דעתו. דבר האומר דרשני.