היועץ המשפטי של המוסד לביטוח לאומי ביטל לאחרונה את הזכות הקיימת למעסיקים ועצמאים לערער על חיובי דמי ביטוח בפני ועדה חיצונית, והקים מנגנון ערעור המנוגד לקבוע בחוק. עו"ד יפית מנגל מתארת הפרת חוק שנמשכת כבר עשרים שנה ומסבירה מדוע הגישה בג"צ נגד המוסד.
מעסיק, שחויב בתשלום דמי ביטוח של כ-3 מיליון שקלים בביקורת ניכויים, טען כי המל"ל מחויב להשיב לו כ-5 מיליון שקלים בגין תשלומי יתר ששילם בעבר. הוא ביקש לערער על החיוב בפני ועדת שומה כחוק, שכן טרם זכה לקבל את ההחזר המגיע לו, אולם המל"ל דחה את בקשתו ואיים עליו בהליכי גבייה ובהטלת עיקולים על חשבונו.
חוק הביטוח הלאומי מעגן את הזכות לערער על שומות המל"ל בפני וועדות חיצוניות. מכיוון שהביטוח הלאומי אינו רשות מס אלא רשות מנהלית, החוק קובע שהערעורים ידונו בפני ועדות חיצוניות, שאמורות להיות מוקמות על ידי המועצה המפקחת על המל"ל ולכלול מומחים מקצועיים ונציגי ציבור. המטרה הייתה למנוע את ההוצאות והטרחה הכרוכים בהליכים משפטיים בבית הדין האזורי לעבודה או בערכאה אחרת.
ביטול זכות הערעור
אולם חוק לחוד ומציאות לחוד: זה למעלה מעשרים שנה לא הקימה המועצה המפקחת על המל"ל ועדות שומה והעררים נדונים בפני אותם פקידים הקובעים את השומות, תוך ניגוד עניינים מובנה. כאילו לא די בכך, בדצמבר 2013 ביטל היועץ המשפטי של המל"ל את זכות הערעור בפני ועדת שומה והקים מנגנון ערעור חדש, ללא סמכות ובניגוד לקבוע בחוק.
על פי המנגנון החדש, יוכלו המעסיקים להגיש למל"ל בקשה לערעור בתוך 30 יום ממועד קבלת החיוב, ועל החלטת הערר יוכלו להגיש תביעה לבית הדין לעבודה בלבד. בכך בוטלה, למעשה, החובה הקיימת בחוק למנות וועדות שומה.
המנגנון החדש זהה למנגנון הערעור הקיים במס הכנסה, אלא ששם הוא מעוגן בחקיקה מפורשת, שלא ניתן למצוא לה מקבילה בחוק הביטוח הלאומי. במס הכנסה גם פועלים על סמך נהלים מקצועיים המבוססים על הפסיקה בתחום. כל אלה מהווים תשתית שכמעט ואינה מאפשרת לפקיד המס שיקול דעת בפרשנות פקודת מס הכנסה.
מנגנון גביה בעייתי
במל"ל, לעומת זאת, חסרים הנחיות ונהלים ברורים וספק אם קיים במנהל הגבייה גורם מקצועי הבקיא בכל רזי החוק והפסיקה. התוצאה היא, שהחלטות עקרוניות ובעלות השלכה על כלל ציבור המעסיקים מתקבלות לא פעם על ידי פקידים נעדרי הכשרה משפטית ובניגוד לדין, וחמור מכך לא פעם תוך גיבוי תמוה של הלשכה המשפטית.
מניסיון רב שנים בייצוג מעסיקים מהגדולים במשק, אוכל להעיד כי לרבים מהמעסיקים נקבעו במהלך השנים שומות בניגוד לדין וגם תשלומי יתר ששילמו בטעות למל"ל לא הושבו להם מעולם.
בפניותיי לשר הרווחה, ליועץ המשפטי לממשלה, למבקר המדינה ולמנכ"ל הביטוח הלאומי ביקשתי לבטל את החלטת היועץ המשפטי למל"ל בעניין ביטול ועדות השומה החיצוניות ופירטתי את הכשלים הרבים במנגנון הגבייה הנוכחי מהמעסיקים: כגון חיובים בניגוד לחוק וללא סמכות, הסתרת מידע מהמעסיקים באשר לזכויותיהם, הקמת אגף שלם של "ביקורת ניכויים" בהחלטה פנימית מבלי שיוסדר בחוק, עקיפת עורכי-דין מייצגים, הטעיית מעסיקים ועוד ועוד.
בהמשך לפניותיי אלה, ומשהחלטת היועץ המשפטי למל"ל לא בוטלה ואף זכתה לגיבוי מנכ"ל המל"ל, הגיש משרדנו בסוף מרץ 2013 עתירה לבג"ץ בשם מעסיק שנפגע מהתנהלות זו. בין השאר מבקשת העתירה להורות למוסד להקים וועדות שומה כחוק. בהחלטה מיום 14/5/14 נתן בית המשפט העליון צו ביניים כמבוקש בעתירה והורה לקבוע מועד לדיון בפני הרכב.
עד להכרעה בעתירה, מומלץ למעסיקים שנדרשו לשלם דמי ביטוח בביקורות ניכויים לבחון את חוקיות החיובים ולעמוד על זכויותיהם על פי החוק. אנו תקווה שעתירה זו תתקן במשהו את נורמות ההתנהלות באגף הגבייה בביטוח הלאומי.
* עו"ד יפית מנגל עוסקת במיסוי שכר עבודה וייצוג של מעסיקים ויחידים מול הביטוח הלאומי ומס הכנסה, ומשמשת יו"ר משותף של ועדת הביטוח הלאומי במחוז תל אביב והמרכז של לשכת עורכי הדין.
**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמור.
למדור: דיני עבודה
אתר המשפט הישראלי פסקדין
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין