מכתבים משמיצים לרשויות יעלו לשולחים 300 אלף שקל

שני מכתבים שהפיצו כי מהנדס מים ששימש כיועץ לרשויות מקומיות קיבל שוחד וטובות הנאה תמורת העדפת מכרזים הובילו לפיצויי עתק בגין לשון הרע.

בית המשפט המחוזי בלוד קיבל לאחרונה תביעת דיבה שהגיש מהנדס ששימש כיועץ מקצועי לרשויות מקומיות ותאגידי מים ופסק לו פיצויים גבוהים ביותר של 300 אלף שקל. התביעה הוגשה בגין מכתבים שנשלחו על ידי מנהל חברת "מד מים רימונים" לרשויות ברחבי הארץ, וייחסו למהנדס מעשים פליליים של קבלת שוחד או טובות הנאה תמורת העדפה במכרזים.

"שוכנעתי כי אין אמת במעשים אותם ביקשו הנתבעים לייחס לתובע במכתבים שנשלחו על ידם  וכי לא הוכח כל ניגוד עניינים או מעשה פסול מצדו של התובע", פסק השופט צבי ויצמן. 

התובע – מנהל חברת "מטרה-וט" העוסקת בתכנון מערכות אלקטרוניות לקריאת מדי מים מרחוק – שימש כיועץ במסגרת מכרזים של רשויות מקומיות להקמת המערכות הללו.

התביעה שהגישו הוא והחברה נגד "מד מים" ובעליה – חברה לייצור מדי מים שהתמודדה במרכזים אלה – התמקדה בשני מכתבים שנשלחו בנובמבר 2014 ל-13 רשויות מקומיות ותאגידי מים.

במכתבים, שכותרתם "מכרז הקמה ותחזוקה של קריאה מרחוק של מדי מים- דרישה לביטול המכרז לנוכח ניגוד עניינים פסול של היועץ", נטען כי התובעים ביקשו או קיבלו טובות הנאה מחברה אחרת שהתמודדה במכרז.

המכתבים התבססו על תמלילי האזנת סתר של שיחה בין התובע לבין מנהל חברה אחרת - "מדי ורד" - שבוצעה במסגרת הליך פלילי שהתנהל נגד האחרון ונגד הנתבעת ברשות להגבלים עסקיים עקב תיאום מכרזים.

גם נגד התובע נפתחה חקירה ברשות ההגבלים העסקיים בחשד לסיוע להסדר כובל, אולם התיק נגדו נסגר מחוסר אשמה.

סילוף האמת

תחילה קבע השופט ויצמן כי המכתבים נחשבים להפצת לשון הרע, שכן תוכנם וכותרתם עשויים ליצור בעיני הקורא הסביר את הרושם שהתובע אכן מעורב במעשים פליליים.

השופט אף התרשם כי שליחת המכתבים נעשתה מתוך כוונה לפגוע בתובע ובחברה שלו. "בדרך של פגיעה בתובעים ציפו הנתבעים, משום מה, כי ינתן למדי המים המשווקים על ידם יתרון כזה או אחר במכרזים אלו", כתב.

בהמשך פסק הדין דחה השופט טענות הגנה שונות שהעלו הנתבעים. בין היתר, נדחתה הטענה ל"אמת בפרסום", כאשר השופט כתב כי "האבק הפלילי שניסו הנתבעים לפזר על התובע ובכלל זה הרמיזה למעשים פסולים ופליליים הקשורים בו שעניינם קבלת תמורת טובות הנאה והעדפה במכרזים - לא הוכחו על ידם כלל וכלל". בהקשר זה נקבע כי תמלילי השיחה אינם מוכיחים בשום צורה מעורבות של התובע בפלילים.

במקום אחר כתב השופט כי "עיון בנוסח המכתבים אשר שלחו הנתבעים לגורמים השונים מעלה כי יש בהם פרטים רבים המסלפים את האמת כפשוטה ויש בהם לטפול על התובע, בעיני הקורא הסביר, חשדות שונים שלא כדין".

בהמשך נדחתה גם הטענה להגנת "הבעת דעה", שכן השופט סבר שבמכתבים לא הובעה דעה אישית אלא הוגשה בהם "מעין כתב אישום". "אין מדובר בהתרשמות גרידא של הכותב מתוך מעשים מוכחים של התובע אלא קביעה של ממש באשר לעצם עשייתם של אותם מעשים, קביעה המיוסדת על אדנים רעועים ביותר ודומה שכל תכליתה נסיון לפגוע בתובעים על מנת לנסות ולהקנות יתרון לנתבעת באספקת מוצריה שלא כדין", סיכם השופט ויצמן.

בסיכומו של דבר נקבע כי הנתבעים יפצו את התובעים -300,000 שקל, בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 35,000 שקל.

• ב"כ התובעים: עו"ד דרור ברוטפלד
• ב"כ הנתבעים: אבי וינרוט, עורך דין לשון הרע

* עו"ד נמרוד כנפי מייצג בתיקי לשון הרע

** הכותב לא ייצג בתיק

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.