האם סובלת מהפרעות נפשיות, משתמשת בסמים ומסרבת לקבל עזרה מרשויות הרווחה. הילדים, שלא ראו אותה כבר קרוב ל-3 שנים יאומצו על ידי משפחת האומנה שאצלה הם מתגוררים.
ערעור שהגישה אם לילדה בת 7 וילד בן 5 שהוכרזו כבני אימוץ נדחה לאחרונה על ידי סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב שאול שוחט והשופטים נפתלי שילה ועינת רביד. בפסק הדין נקבע כי האם לא הצליחה לסתור עדויות של גורמי מקצוע רבים שליוו את המשפחה לאורך השנים וקבעו כי האם לא מסוגלת לטפל בילדים שהוצאו מחזקתה לפני כ-4 שנים כשהם סובלים מהזנחה חמורה. זאת, בין היתר על רקע מצבה הנפשי הקשה, שימוש בסמים וחוסר נכונות לקבל עזרה ולהשתלב בטיפול.
האם (43) מוכרת לשירותי הרווחה מזה שנים עקב שימוש בסמים ואלכוהול ובעיות נפשיות. היא אובחנה כבעלת אישיות גבולית עם הפרעת הסתגלות ודיכאון. ילדיה הועברו למשפחת אומנה ב-2016, לאחר שנעצרה עקב אירוע אלים, כשהם במצב של הזנחה קשה.
בתחילה האם נפגשה עם הילדים אבל מינואר 2018 הפסיקה את המפגשים בשל מצבה הנפשי. מאז היא אושפזה פעמיים בבית חולים פסיכיאטרי במצבי פסיכוזה, ככל הנראה עקב שימוש בסמים.
בשנים האחרונות ניסו גורמי הרווחה לסייע לה בדרכים שונות אבל היא סירבה בתוקף לכל עזרה. בשנה שעברה, לאחר שהרווחה התרשמה שאין סיכוי שמצבה ישתנה הגישה המדינה בקשה להכריז על הילדים כבני אימוץ ולאפשר למשפחת האומנה לאמץ אותם.
לפני כ-3 חודשים קיבל בית המשפט למשפחה את בקשת המדינה לאחר ששמונה אנשי מקצוע העידו שהאם לא כשירה לגדל את הילדים.
בערעור שהגישה האם על פסק הדין היא טענה כי בית המשפט פגע בזכויותיה ההוריות אף שלא הוכח שהיא לא מסוגלת לטפל בילדים. לטענתה, הטיפול שלה בילדים היה מצוין והרווחה אשמה בהפסקת המפגשים עמם. עוד היא טענה כי בית המשפט טעה כשלא מינה מומחה לבדיקת המסוגלות ההורית שלה והתבסס על עדויות שמיעה.
המדינה טענה מנגד כי בית המשפט דחה את טיעוני האם על בסיס עמדתם החד-משמעית של גורמי מקצוע רבים שהכירו אותה ואת הילדים באופן אישי.
המדינה הדגישה כי פסק הדין התבסס על מספר גורמים שמצביעים על סיכון ממשי לקטינים, בהם הזנחה, הסתבכויות עם החוק, שימוש בסמים, תנודות קיצוניות במצבי הרוח והתפקוד, היעדר דיור נאות ופרנסה וסירוב לטיפול תרופתי והדרכה, כאשר ב-4 השנים האחרונות לא חל שום שינוי במצבה של האם.
טובת הילדים
סגן הנשיא שאול שוחט והשופטים נפתלי שילה ועינת רביד דחו את הערעור. בפסק הדין שנכתב על-ידי השופט שילה נקבע כי אין הצדקה להתערב במסקנתו של בית המשפט למשפחה שהתבססה על התרשמות של גורמי מקצוע רבים כי האם לא מסוגלת לדאוג לקטינים ומצבה לא ישתנה בעתיד הקרוב.
מהעדויות עלה כי האם לא מכירה בהפרעות הנפשיות שלה, גרה במחסנים ובחדרי אשפה, מסרבת לכל עזרה ואין לה תמיכה משפחתית. באשר לילדים, דווח כי כשהוצאו מחזקתה סבלו מעיכובים התפתחותיים קשים וטראומה, ואילו מאז שהם נמצאים במשפחת אומנה חל שינוי משמעותי לטובה.
השופט ציין כי האם לא סתרה את העדויות ולא הביאה ולו אדם אחד שיחווה דעה חיובית על תפקודה ההורי ומצבה הנפשי. על כן, ואף שאינו ממעיט מצערה על כך שילדיה נלקחו ממנה טובתם היא לעבור לאימוץ.
לפיכך הערעור נדחה ללא חיוב האם בהוצאות מתוך התחשבות במצבה.
עו"ד גלית (גילה) אבוטבול
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין