יום לפני האירוע פג ביטוח העובדים וזו כנראה הייתה הסיבה לכך שהמעסיק התכחש לתאונה ולאחריותו. בית המשפט דחה את גרסתו וקבע כי התרשל והפר את חוקי הבטיחות בעבודה.
בית משפט השלום בחדרה פסק לאחרונה פיצויים של 275 אלף שקל לשיפוצניק שנפל מסולם בגובה 3 מטר במהלך הנחת קורה דקורטיבית במסגרת עבודות שיפוצים שבוצעו ב-2012 בבית בפרדס חנה. השופט יעקב גולדברג התרשם כי גרסת המעסיק – לפיה התאונה לא התרחשה והתובע לא היה אמור לעבוד באותו היום – נולדה לאחר שנודע לו שהביטוח של העובדים פג יום לפני כן. בפסק הדין נקבע כי הקבלן התרשל כשלא דאג לסביבת עבודה בטוחה ולביטוח, ואף הפר את חוקי הבטיחות בעבודה.
התובע (55) טען כי הגיע לבית כדי לבצע עבודות אחרונות לדרישת המעסיק. לדבריו, לאחר שנפל הובהל לבית החולים הלל יפה שבחדרה שם אובחן עם חבלות קשות בגב. לטענתו, מאז התאונה הוא מוגבל מאוד ביכולתו להשתלב בשוק העבודה.
התובע טען כי הקבלן שהעסיק אותו ("דוד קאשי בע"מ") התרשל והפר את חוקי הבטיחות בעבודה כשלא סיפק לו כלי עבודה בטוחים, לא הדריך אותו כיצד לבצע את העבודה בבטחה, לא מינה מנהל עבודה ובדיעבד אף הסתבר כי לא היה לו ביטוח באותו היום.
הקבלן הכחיש את הדברים וטען שהתאונה כלל לא התרחשה והתובע רקם קנוניה כדי לזכות בפיצויים. עוד לטענתו, הוא מעולם לא הורה לתובע להתקין קורה ואם עשה זאת הייתה זו עבודה פרטית.
לחילופין נטען כי ככל שהתאונה אירעה האשמה מונחת לפתחו של התובע שבחר סולם לא מתאים וביצע עבודה שלא התבקש.
בעלת הבית ראתה
השופט יעקב גולדברג דחה את גרסת הקבלן שהייתה מוקשית ומגמתית. השופט ציין כי תמוה שהקבלן לא התכחש לתאונה כשהתובע הגיש טפסים לביטוח הלאומי בגין תאונת עבודה וההכחשה נולדה רק לאחר שהבין שהביטוח לא היה בתוקף.
בתוך כך נקבע כי גרסת התובע לתאונה אוששה בעדותה של בעלת הבית, שראתה אותו נופל מהסולם, וכי התקין את הקורה במסגרת עבודתו אצל הקבלן ולא כעבודה פרטית.
השופט קבע כי האחריות לפציעתו אל התובע מוטלת על הקבלן שהתרשל והפר את חוקי הבטיחות בעבודה כשלא סיפק סביבת עבודה בטוחה, לא פיקח על התובע, לא דאג להשגחה של מנהל עבודה, לא סיפק כלי עבודה מתאימים ולא הדריך את העובד על הסיכונים שבביצוע עבודה בגובה.
היעדר הביטוח, הוסיף, מהווה פן נוסף של רשלנות, שכן הקבלן שלח את התובע לעבודה מבלי לספק לו ביטוח ומבלי ליידע אותו על כך מראש כדי לאפשר לו להחליט האם הוא רוצה לעבוד בכל זאת או לא.
בתוך כך השופט קבע כי בנסיבות שבהן התובע ביצע את עבודתו אין לייחס לו אשם תורם.
לאחר חישוב נזקיו של התובע כתוצאה מהתאונה, שהסבה לו נכות אורתופדית של 12% ופגעה בתפקוד שלו, פסק לו התובע פיצויים של 275 אלף שקל עבור הפסדי שכר, אובדן כושר השתכרות, כאב וסבל, עזרת הזולת ועוד. בנוסף, נפסקו לתובע הוצאות משפט של 40 אלף שקל.
עם זאת, השופט התיר לנתבעת לנכות את תגמולי הביטוח הלאומי ששולמו לתובע לאחר שתקבל אישור רשמי על סכומי הניכוי. במידה ותפעל כך, נפסק כי יהיה עליה להוסיף להוצאות המשפט עוד 10,000 שקל.
- שמות באי הכוח לא צוינו בפסק הדין
עו"ד אליהו קייקוב
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין