סבא וסבתא ערכו צוואה הדדית בה קבעו כי אחד יירש את השני ואם שניהם ימותו מגרש יעבור לילדיו של בנם. לאחר מות הסב שינתה הסבתא את הצוואה כך שתכלול גם את בנה של בתם. מחלוקת בין הנכדים הוכרעה כך שכולם יקבל חלקים שווים במגרש
השופט ליאור ברינגר דחה לאחרונה תביעה שהגישה אישה בעניין פרשנות צוואת סבתה. בין התובעת לבין נכד אחר התעוררה מחלוקת האם סבתם הייתה רשאית לשנות צוואה הדדית שנחתמה עם סבם ובה נקבע כי רק שני הנכדים הבוגרים יקבלו מגרש. השופט קיבל את עמדת הנכד הצעיר שלפיה הסבתא הייתה רשאית לשנות את הצוואה ההדדית ולקבוע כי כל שלושת הנכדים יירשו את המגרש.
לסבא והסבתא נולדו שני ילדים, בן ובת. לבן נולדו שני ילדים והבת הביאה לעולם ילד אחד.
ב-1985 כתבו הסבא והסבתא צוואה בכתב ידם. בצוואה הם קבעו כי במקרה של מות אחד מהם, הצד הנשאר יקבל את כל הרכוש. עוד נקבע כי במקרה של מות שניהם, מגרש בחולון שנמצא בבעלותם יעבור לשני נכדיהם, ילדיו של הבן.
הסב נפטר ב-2001 וניתן צו קיום לצוואתו. כארבעה חודשים אחרי מותו חתמה הסבתא על צוואה חדשה בה ציוותה את המגרש לשלושת הנכדים. הסבתא נפטרה ב-2013.
בתביעה שהגישה הנכדה מצד הבן, שיוצגה על ידי עו"ד יהושע רוזנצוויג, היא טענה כי הצוואה הראשונה יצרה מצב של "יורש אחר יורש". לדבריה, כוונת הסבא והסבתא הייתה שאם אחד מהם ימות השני יירש אותו, אך לאחר ששניהם ימותו יירשו את המגרש רק שני הנכדים מצד הבן.
בנסיבות אלה לדבריה, הסבתא לא הייתה רשאית לשנות את ההורשה שנקבעה בצוואה הראשונה.
הנכד מצד הבת, שיוצג על ידי עו"ד ורדה חקלאי, טען אחרת. לשיטתו, הצוואה הראשונה אינה מסוג של "יורש אחר יורש" אלא "יורש במקום יורש". בנסיבות אלה, לאחר שהסב נפטר ירשה אותו הסבתא, והיא הייתה רשאית לצוות את המגרש כפי רצונה, וכך עשתה.
עדיין לא נולד
השופט ליאור ברינגר מבית המשפט למשפחה בתל אביב כתב כי הניתוח המילולי של הצוואה הראשונה מעלה כי אכן מדובר בצוואה מסוג "יורש במקום יורש".
השופט הבהיר כי הצוואה מנוסחת כך שבסעיף 1 נקבע שאם אחד מבני הזוג ימות השני יירש את כל הרכוש של שניהם ואילו בסעיף 2 כתוב שאם במקרה שני הצדדים ימותו, הרכוש יחולק כאמור בצוואה. כלומר, לא נרשם בצוואה שבמקרה שאחד מבני הזוג ימות יירש אותו האחר ולאחר מות האחר יירשו ילדיהם או נכדיהם. בנסיבות אלה הסבתא הייתה רשאית לשנות את זהות היורשים בצוואתה.
זאת ועוד, ציין השופט, בזמן שהסבא והסבתא כתבו את הצוואה הראשונה ב-1985, היו להם שני נכדים בלבד, ילדיו של הבן. בנה של הבת נולד רק כ-15 שנה לאחר מכן. לכן ברור מדוע הורישו הסבים בצוואה הראשונה את המגרש לשני הנכדים בלבד.
בתוך כך כתב השופט כי טענת ילדיו של הבן כי הסבא והסבתא לא תיקנו את הצוואה כי כעסו על בתם ורצו לנשל את בנה לא מתיישבת עם תצהיר התובעת בו היא מתארת כי הסבים קנו לבת פנטהאוז בזמן שהייתה בהיריון ונתנו לה את רכבם במתנה.
בנסיבות אלה דחה השופט את התביעה.
התובעת חויבה לשלם לנתבע הוצאות בסך 50,000 שקל.
לפסק הדין המלא בתיק 8892-10-17
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין