ב-2009 מנהל בית ספר המקיף שבמועצה המקומית בסמת טבעון ביקש מהשומר לגזום עצים שהשתלשלו מעל השער. השומר טיפס על סולם עם מסור חשמלי, נפל ונגרם לו שבר בכתף. בית המשפט קבע כי המועצה התרשלה כשלא נתנה לו הדרכה מתאימה בטרם ביצוע העבודה.
התובע הועסק על ידי המועצה המקומית בסמת טבעון כאיש ביטחון בבית הספר המקיף. בתביעה שהגיש נגדה ב-2012 באמצעות עו"ד יפתח קיפרמן הוא סיפר כי בינואר 2009 התבקש על ידי מנהל בית הספר לגזום עצים שהשתלשלו מעל שער בית הספר.
לייעוץ בתחום:
עורך דין תאונות עבודה
הוא עלה על סולם כשבידו מסור חשמלי והחל לגזום את הענפים. לפתע נתקע המסור בסורגי המתכת של השער והוא "נזרק" מהסולם ונפל. נגרמו לו חבלות בכל חלקי גופו ובעיקר בידו הימנית והדומיננטית. בהמשך אובחן אצלו שבר בכתף ימין.
התובע טען כי המועצה הורתה לו לבצע את הגיזום, משימה שאינה חלק מתפקידו הרגיל והוא אינו מיומן בה, מבלי לספק לו את האמצעים המתאימים וללא כל הדרכה.
התובע הוסיף כי עד היום הוא סובל מכאבים חזקים ומגבלה תנועתית בידו הדומיננטית, המונעים ממנו לעסוק בעבודה פיזית. הוא צירף חוות דעת רפואית לפיה התאונה גרמה לו לנכות קבועה של 15%.
המועצה, שיוצגה על ידי עו"ד יוסי אמסלם הכחישה את עצם התרחשות התאונה וטענה כי התובע מעולם לא נדרש לבצע עבודה כלשהי מעבר לשמירה.
היא הוסיפה כי לתובע לא ניתנה הוראה לגזום את הענפים והוא ביצע זאת מיוזמתו ומתוך "שעמום". כמו כן, עבודות הגיזום מתבצעות על ידי עובדי המועצה ולא עובדי בית הספר ובשטח בית הספר אין כלל מסור חשמלי.
הנתבעת הכחישה גם את נזקי התובע וטענה כי מאז התאונה הוא שב לעבודתו ושכרו אף עלה.
תשובות מגמתיות
השופטת סיגלית גץ-אופיר מבית משפט השלום בחיפה ציינה כי מנהל בית הספר אישר במכתב שנתן לתובע כי הוא מבצע מלבד השמירה "עבודות תחזוקה" בחופשים. בנוסף, בשאלון אותו מילאה נציגת המועצה במסגרת תביעה שהגיש התובע בביטוח לאומי היא מאשרת את גרסתו לתאונה.
השופטת הוסיפה כי המנהל והפקידה שעומתו מול המסמכים השיבו "תשובות מתחמקות ומגמתיות" במטרה להסיר אחריות מהמועצה. לעומת זאת, התובע מסר לכל אורך הדרך גרסה "שוטפת ואמינה" ולכן היא קיבלה אותה וקבעה שהגיזום בוצע בהוראת המנהל.
השופטת קבעה כי הנתבעת העמידה את התובע בסיכון בכך שדרשה ממנו לטפס על סולם כשהוא מחזיק מסור חשמלי כבד לצורך גיזום ענפים, מבלי שניתנה לו הדרכה מתאימה שיכולה הייתה למנוע ממנו להשתמש במסור בסמוך לסורגי המתכת. היא גם הוסיפה כי יש להטיל על הנתבעת את מלוא האחריות מבלי לייחס לתובע אשמה תורמת כלשהי.
השופטת אישרה כי התובע שב לעבודתו לאחר מכן ושכרו לא נפגע ואף עלה. יחד עם זאת היא כתבה כי יש להביא בחשבון את העובדה שלתובע אין השכלה פורמאלית ויש חשש כי אם ייפלט לשוק העבודה ויחפש מקור פרנסה אחר מגבלותיו יעמדו בדרכו. בנסיבות אלה השופטת פסקה לתובע פיצוי על הפסדי שכר ופנסיה, כאב וסבל, עזרת צד שלישי והוצאות.
בסיכומו של דבר ובניכוי תגמולי הביטוח הלאומי חויבה המועצה לשלם לתובע 177,218 שקל, בתוספת שכ"ט עו"ד של 20%.
לקריאת פסק הדין
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.