שוכר הצית את עצמו בדירה – עמותה שתמכה בו תפצה על הנזק

עמותה שדואגת לספק קורת גג לחסרי בית וניצולי שואה חויבה לפצות בעל דירה לאחר שאחד הנזקקים הצית עצמו בנכס ששכרה ממנו. סכום הפיצוי: כ-100,000 שקל.

השופטת כאמלה ג׳דעון קיבלה לאחרונה תביעה שהגיש בעל דירה בחיפה נגד עמותת ״יד עזר לחבר״. העמותה שכרה ממנו דירה והשכירה אותה בשכירות משנה לחסר בית. השוכר התאבד ב-2014 באמצעות הצתת הדירה והשופטת קבעה שהעמותה אחראית לפצות על הנזקים לרכוש.

התובע, בעל בניין בן 7 דירות בחיפה, השכיר חמש דירות לעמותה, שמסייעת לנזקקים וניצולי שואה ודואגת להם לקורת גג. אחת הדירות הושכרה על ידי העמותה בדמי שכירות מסובסדים לאדם בן 52 שנקלע לקשיים כלכליים והיה מחוסר דירה.

בתחילת נובמבר 2014, בלילה שבין שישי לשבת, פרצה בדירה שריפה שכילתה את תכולתה והסבה לה נזקים רבים. השוכר מצא את מותו באירוע.  

בעל הדירה עתר לחייב את העמותה בפיצוי על הנזקים. הוא צירף חוות דעת של חוקר שריפות שלפיה השריפה נגרמה כתוצאה מהצתה מכוונת.

העמותה טענה מנגד כי לא יכלה לחזות את התאבדות המנוח ולא ניתן לייחס לה רשלנות או הפרת חוזה השכירות. עוד לדבריה מידת השליטה שהייתה לה על הדירה אינה עולה על זו של התובע כבעלים.

כמו כן לטענתה, אין הוכחות ישירות שהשריפה פרצה עקב הצתה מכוונת והתאבדות. היא הגישה חוות דעת מטעם הרשות הארצית לכבאות והצלה שלפיה נסיבות פרוץ הדליקה אינן ברורות וייתכן מדובר בכשל חשמלי.

״מתי נראה אותך שוב?"

השופטת הבכירה כאמלה ג׳דעון מבית משפט השלום בחיפה קיבלה את חוות הדעת מטעם התובע וקבעה שהסיבה לשריפה הייתה הצתה מכוונת בשני חדרים בדירה. בין היתר היא ציינה שהמומחה מצא שדלת הדירה ננעלה על ידי המנוח ושהוא היה בהכרה במהלך הדליקה ולא נמלט למרפסת, מה שיכול היה להצילו.

היא ציינה כי המסקנה שלפיה המנוח התאבד גם מתיישבת עם ראיות שלפיהן בתקופה האחרונה לחייו הוא היה שרוי בדיכאון עמוק ומיעט לצאת מהבית. אחד השכנים העיד למשל כי לילה לפני השריפה ביקש ממנו המנוח בקבוק שמן ולשאלתו "מתי נראה אותך שוב?" ענה: "כנראה שעוד הרבה זמן".

השופטת הוסיפה כי העמותה אחראית לנזקים מכוח התחייבותה החוזית לשלמות הדירה ולהחזרתה במצב טוב לתובע. היא הבהירה כי על הפרת התחייבות זו ניתן למחול רק אם היא נגרמה עקב נסיבות שאינן באשמת העמותה. בהקשר זה קבעה השופטת כי העמותה משכירה דירות לאוכלוסייה בעלת פוטנציאל מוגבר להיקלע למצוקות נפשיות ועליה לצפות סיכונים שנובעים מגרימת נזק עצמי.

בנסיבות אלה, העמותה הייתה צריכה לצפות אפשרות של הצתה מכוונת, במיוחד במקרה זה בו היו סימנים למצוקה נפשית של המנוח לפני האירוע. חרף זאת, העמותה לא עשתה דבר כדי למנוע את הנזק ולא דאגה למשל להתקין מערכות התראה מפני אש בתוך הדירות או להפנות את המנוח לטיפול פסיכיאטרי.

בסיכומו של דבר חייבה השופטת את העמותה לפצות את התובע על הנזקים לדירה ואובדן דמי השכירות ב-97,560 שקל. עוד חויבה הנתבעת בשכ״ט עו״ד בסך 23,000 שקל והוצאות בסך 1,200 שקל.

• ב״כ התובע: עוה"ד י. גאגין ואח'
• ב״כ הנתבעת: עוה"ד י. דנינו ואח'

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין