שוטרי תחנת זבולון בחיפה נקראו באוקטובר 2012 לזירת אירוע, עצרו את החשוד הלא נכון ובתחנה הכו אותו בעודו כבול באזיקים. בית משפט השלום בחיפה קיבל באחרונה את תביעתו באופן חלקי וחייב את המשטרה בפיצויים.
באוקטובר 2012 בשעה 4 בבוקר התקבל במוקד 100 דיווח על ניפוץ זכוכית וניסיון פריצה לחנות "בייבי ספורט" שבמרכז רסקו בקריית מוצקין. המדווח תיאר שני חשודים שיכורים, דוברי רוסית, והשוטרים שהגיעו למקום עצרו שני בחורים שהתאימו לתיאור.
שני הבחורים שוחררו ביום שלמחרת לאחר שהתברר כי אינם קשורים לאירוע, ובו ביום אחד מהם הגיש תלונה במח"ש על אלימות שוטרים. כחצי שנה לאחר מכן, הוא הגיש תביעה בדיני נזיקין ובה טען שהשוטרים עצרו אותו ללא סיבה, מבלי להודיע לו מדוע הוא עצור ותוך שימוש באלימות מיותרת.
בנוסף, התובע טען שבתחנה תקפו אותו אינספור פעמים, סטרו לו ובעטו בכל חלקי גופו, הטיחו את ראשו בקיר, אזקו את ידיו, כבלו אותו לספסל ולא טרחו להסיר את אזיקי הרגליים ששמו לו אלא ביום המחרת ולאחר שרגלו התנפחה והוא נזקק לטיפול רפואי.
המדינה מצדה טענה כי שוטריה פעלו כדין, במסגרת סמכויותיהם וחובותיהם, ולא הייתה להם ברירה אלא להפעיל כוח סביר, משום שהתובע היה שיכור והתנגד למעצר באלימות. לחלופין, היא טענה כי לתובע אשם תורם בשיעור 100% לנזקיו.
השופט אחסאן כנעאן הסכים עם המדינה ככל הנוגע למעצר עצמו, וקבע כי היה חוקי משום החשד הסביר שהתובע וחברו הם אלו שביצעו את העבירות לנוכח התאמתם לתיאור שנמסר למשטרה וקרבתם לזירת האירוע.
בנוסף, השופט הסכים שבעת המעצר הופעל על התובע "כוח סביר", מאחר שהוא התנגד והשתולל, ולא הותיר לשוטרים ברירה. כמו כן, השופט הבהיר שלא ניתן היה להסביר לתובע ברגע המעצר את הסיבה למעצרו משום שאינו דובר עברית.
ואולם, השופט התייחס אחרת לכל מה שאירע מרגע שהשוטרים והתובע הגיעו לתחנה. מרגע זה, קבע, השוטרים היו חייבים להביא מתורגמן שיסביר לתובע מדוע הוא נעצר, מה שלא טרחו לעשות אלא כעבור זמן רב, ולא הייתה להם שום זכות או סיבה להכות את התובע.
חיזוקים לגרסת התובע
בהקשר לאלימות בתחנה השופט קבע כי על אף שמדובר בעדות יחידה של מתלונן, יש בגרסת התובע "סימני אמת" רבים, חלקם נובעים מהתנהלותו-הוא וחלקם מהתנהלות השוטרים.
מצד התובע, הייתה זו שמירתו על רצף אירועים זהה במח"ש ובבית המשפט, הודאתו שהשתולל וקילל את השוטרים וגם העובדה שניצל את ההזדמנות הראשונה שהייתה לו לספר על האלימות שחווה ברגע שהגיע המתורגמן.
דוחות הפעולה של השוטרים אף הם חיזקו את גרסתו, שכן הם הרחיבו לגבי האלימות שלו אך "שתקו" לגבי תרומתם לסיטואציה. כמו כן, בעדות אחת השוטרות עלתה אותה אסטרטגיה של הרחבה במקומות ה"מפלילים" את התובע, לעומת צמצום ו"שכחה" כשנשאלה על מה קדם להתנהגותו, ומה עשו השוטרים דקה לפני כן. בנסיבות אלה גרסת התובע הייתה מהימנה יותר מאשר גרסתם של השוטרים.
בסוגיית הנזק, השופט קבע כי נוכח חוקיות המעצר עצמו נזקיו של התובע מתמצים בכאב וסבל ועוגמת הנפש שכוללת את ההשפלה שחווה ורמיסת זכויותיו החוקיות והחוקתיות. בהתאם לכך, השופט חייב את המשטרה לפצות את התובע ב- 15 אלף שקל ועוד 7,000 שקל עבור שכ"ט עו"ד.
- ב"כ התובע: עו"ד נזיקין, איגור גלידר
- ב"כ המדינה: פרקליטות מחוז חיפה, עוה"ד מראם עיילבוני
עו"ד חיים דויטש
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.