השאלה כיצד תוגדר פעילות עסק לצורכי מס היא שאלה כבדת משקל. לאחרונה בית המשפט העליון הוציא פסק דין חשוב ומהותי בנושא, שיש לו רלוונטיות גדולה לחברות פיתוח תוכנות ואפליקציות המבקשות הטבות מס לפי החוק לעידוד השקעות הון.
בספטמבר 2013 קיבלה חברת "ברודקאסט וידאו" מכתב ממנהל הארנונה של תל אביב-יפו שהודיע לה כי החל מתחילת השנה שונה סיווג הארנונה שלה מ"מלאכה ותעשיה" ל"בניינים שאינם משמשים למגורים, לרבות משרדים, שירותים ומסחר". התוצאה המידית הייתה – העלאת תעריף הארנונה.
לא העניקו לך פטור?
עורך דין מסים
מדובר בחברה שנותנת שירותי פוסט-פרודקשן ליוצרי קולנוע וטלוויזיה שבמסגרתם היא הופכת חומר גלם מצולם לסרט ערוך. ערר שהגישה החברה נדחה ע"י ועדת הערר, שקבעה כי פעילות החברה קרובה יותר במהותה ל"מתן שירותים" ולא מדובר ב"מפעל תעשיה". גם ערעור שהגישה החברה לבית המשפט המחוזי נדחה.
בערעור שהגישה החברה לבית המשפט העליון היא טענה כי בחדרי העריכה שנמצאים בנכסיה "הופכות שעות רבות של צילומי וידאו למוצר מוגמר ערוך ומוכן להקרנה באמצעות מערכות עריכה מתקדמות ומכונות אפקטים שעלותן מאות אלפי דולרים".
החברה הוסיפה כי גם אם היא אינה יוצרת "יש מאין" היא יוצרת "יש" חדש מחומרי גלם שמובאים אליה ולכן יש לסווגה כבית מלאכה ותעשיה.
מנהל הארנונה טען מנגד, כי החברה לא עוסקת בייצור אלא נותנת שירותים ליוצרי קולנוע. לדבריו, לא ניתן לראות ב"פוסט פרודקשן" מלאכה או פעילות תעשייתית ואין הבדל מהותי בין עריכת סרט לפעולה שמבצע עורך דין.
אולמות תעשיה מהבילים
השופטת דפנה ברק ארז ציינה בפתח דבריה כי ההבחנה בין "תעשיה" ל"שירותים" הופכת עם התפתחות הטכנולוגיה למורכבת ומגוונת. "לא ניתן עוד לסמוך על השונות הבינארית ששררה בעבר בין אולמות תעשיה מהבילים של עובדי כפיים למשרדים שלווים של נותני שירותים", כתבה השופטת.
השופטת קבעה כי בכדי שפעילות תסווג כ"תעשייה" עליה להיות "ייצורית", בדומה לפסיקות העבר. עם זאת לדבריה, ביישום המבחן "יש לתת משקל משמעותי לתמורות שחלו בתחומי הכלכלה, התעשיה, המסחר והתעסוקה".
השופטת הדגישה כי "פעולות שבעבר נעשו באמצעות מכונות תעשייתיות גדולות מתבצעות כיום על ידי מחשבים", ואת הדין "יש לפרש באופן שיהלום את המציאות הטכנולוגית והכלכלית של היום".
השופטת בחנה את פעילות החברה ומצאה שהיא "ללא ספק" יוצרת "יש": היא מביאה לכך שחומר גלם מצולם יהפוך לתוצר קולנועי מוגמר. "מדובר בתהליך טכנולוגי מורכב המוביל למוצר שונה בתכלית מחומר הגלם המצולם", כתבה בפסק הדין.
השופטת הוסיפה כי עבודת הפוסט פרודקשן מתבצעת תוך שימוש במערכות ומכונות בעלות שווי רב ומדובר במאפיין "תעשייתי" ולא "שירותי".
השופטת סיכמה כי "המונח 'תעשיה' צריך לשקף את ההתפתחויות שחלו במציאות הכלכלית והטכנולוגית בעשורים האחרונים", ואין מנוס מלהתאים את המונחים 'המסורתיים' למציאות בשטח. השופטים אליקים רובינשטיין וסלים ג'ובראן הצטרפו למסקנתה, כך שהערעור התקבל.
כדאי להפנות את תשומת הלב לקביעה המהותית של בית המשפט העליון – שלמעשה מדריכה את רשויות המס לתת משקל לשינויי המציאות בשטח ולפרש את חוקי המס בהתאם למציאות הטכנולוגית הנוכחית.
בהקשר זה נציין כי חברות תעשייתיות זכאיות להקלות בארנונה ובמס הכנסה. במידה שהן מייצאות (באופן ישיר או עקיף) בשיעור של 25% מהתוצרת שלהן, אז הטבות המס גדלות והן יכולות לשלם מס מופחת של 9%-16% בלבד (לעומת 25% שמשלמת חברה רגילה).
אז איך יסווגו חברות המפתחות תוכנות או אפליקציות? למיטב ידיעתי, נכון להיום רשות המסים מאמצת גישה שאינה מעודדת להכיר בהן כחברות תעשייתיות הזכאיות להטבות מס. כפי שמראה פסק הדין הנוכחי – פרשנות זו אינה הולמת את העידן הנוכחי לטעמי.
- ב"כ המערערת: עו"ד אהוד רינת
- ב"כ המשיב: עו"ד גיא מונין, עו"ד שגב שביט
* רו"ח דוד נחמני שותף במשרד ישועה-נחמני העוסק בייעוץ מס והשקעות
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין