נקבע שבתי החולים "מעייני הישועה" ו"בילינסון", אליהם הגיע המנוח עם תסמיני אירוע מוחי, לא העניקו טיפול ראוי - מה שהוביל לפטירתו הטראגית בגיל 54
בית המשפט המחוזי בלוד קיבל לאחרונה תביעת רשלנות רפואית שהגישו יורשות נפטר משבץ מוחי. השופט צבי ויצמן קבע שבית החולים "מעייני הישועה" התרשל כשלא ערך למנוח בדיקות נדרשות לגילוי השבץ, ומשכך עליו לשלם ליקירותיו כ-700 אלף שקל. פיצוי נוסף, בסך 850 אלף שקל, יקבלו השלוש מהמרכז הרפואי "בילינסון", במסגרת פשרה.
הטרגדיה אירעה לפני כעשור. המנוח, שעבד כמחסנאי ב"בילינסון", הובהל באמבולנס למיון ב"מעייני הישועה" בשל תחושות סחרחורת וחולשה. לאחר השגחה של מספר שעות הוא שוחרר עם המלצות שונות והנחיה לחזור בהינתן החמרה.
כשבוע חלף ושוב הרגיש האיש סחרחורות, או אז פונה הפעם באמצעות מד"א ל"בילינסון" לאחר שהקיא וכשהוא מזיע וחיוור. בדיקת CT שבוצעה הראתה אוטם, והוחלט לבצע צנתור מוחי. הגם שמצבו השתפר מעט, בחלוף ימים בודדים חלה החמרה במצבו, ו-12 ימים לאחר שהתקבל לראשונה ב"מעייני הישועה" - נפטר בגיל 54, לאחר שמאמצי החייאתו כשלו. הוא הותיר אחריו אישה ושתי בנות.
תביעת היורשות הוגשה לבית המשפט ב-2020, כאשר בפברואר אשתקד אושר הסכם פשרה בין "בילינסון" לבין השלוש, לפיה הן יקבלו 850 אלף שקל בגין חלקו באירוע. פסק הדין עסק, אפוא, בנתבע השני - "מעייני הישועה". לטענתן הצוות שם התרשל כשלא בדק את המנוח נוירולוגית חרף תסמינים לאירוע מוחי.
מנגד טענה ההגנה שהצוות ב"מעייני הישועה" לא היה אמור לחשוד באירוע מוחי חולף, שכן כבר בהגעת המנוח למיון חלפו סחרחורותיו, ולאחר זמן אף לחץ הדם שלו התייצב. נטען שתביעת היורשות מהווה "חוכמה שבדיעבד", וכי הלכה למעשה לא נפל פגם בטיפול שהוענק ליקיריהן.
בדיקות רבות לא בוצעו
אבל השופט ויצמן קבע שהתנהלות צוות המיון הייתה רשלנית. לדבריו הגם שבנוהל בית החולים נקבע כי חולשה פתאומית מהווה אירוע נוירולוגי - הלכה למעשה לא בוצעו בדיקות נוירולוגיות רבות לשלילת שבץ מוחי ממנו אולי סבל המנוח.
כך למשל, ציין השופט, לא הוכח שבוצעה בדיקת הערכת חולשת גפיים ויציבות. בדומה, נראה שלא בוצעה בדיקה של עצבי הפנים. כך גם לא נבדקו הפרעות נוספות אפשריות, דוגמת כפל ראייה. "נמצאנו למדים, אפוא, כי למנוח לא בוצעה בעת הגעתו בדיקה נוירולוגית מלאה כנדרש", כתב.
לעניין זה הבהיר השופט שלא מצופה כי בכל אירוע של סחרחורת על צוות המיון לחשוד מיידית בכך שמדובר באירוע מוחי חולף, ואולם לדבריו בהינתן תסמינים נוספים, כפי שהיה כאן, בהחלט יש מקום לשלול זאת, ולו על ידי בדיקה נוירולוגית פשוטה.
בעניין חלוקת האחריות נקבע בפסק הדין ש"בילינסון" התרשל יותר - בין היתר מאחר שביצע את הצנתור למנוח רק כ-6 שעות לאחר הגעתו, חרף מצבו האקוטי - ומשכך נושא ב-70% מהחבות (אלא שכאמור, התביעה נגדו הסתיימה בפשרה).
בנסיבות אלה, ומשהועמדו נזקי היורשות על 1,891,700 שקל - בין היתר עבור אובדן השתכרות בשנים האבודות, אובדן שירותי בעל והוצאות קבורה - נקבע שעל "מעייני הישועה" לפצותן ב-30% מהסכום, כלומר 567,500 שקל, בתוספת כ-134,000 שקל שכ"ט עו"ד.
בצירוף סכום הפשרה מ"בילינסון", בסך הכול תקבלנה השלוש 1,551,430 שקל.
- ב"כ התובעות: עו"ד ד' כספי ואח'
- ב"כ "מעייני הישועה": עו"ד דפנה צדיקריו-אלי ואח'
- ב"כ "בילינסון": עו"ד דורון איצקוביץ ואח'
עו"ד רן שקד
עוסק/ת ב-
רשלנות רפואית
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.