ידיעה בלעדית של פסקדין, שפורסמה גם ב 
לפסק הדין בעניין פלוני נ' מועצה מקומית תל-שבע ואח'
קטין, שנפגע בפניו ובפיו בעת שניסה לשתות מברז חבוי בארגז-השקיה, תבע פיצויים מהרשות המקומית ומחברת הביטוח. בית המשפט דן בשאלה, האם הרשות המקומית אחראית לנזקי גוף במקרה של שימוש לקוי במתקנים שבגן.
הקטין, שהיה ביום האירוע כבן שבע שנים וחצי, שיחק בגן שעשועים הסמוך לביתו במועצה המקומית תל שבע, וביקש להרוות צימאונו. בהיעדר ברזיה מסודרת, ניגש הקטין למערכת השקיה הטמונה במעין ארגז הנמצא בבור באדמה, ועליו מכסה ברזל הניתן לפתיחה על גבי ציר. תוך כדי שימוש במתקן, נפל על ראשו מכסה המתקן והברז עצמו נדחף בחוזקה לפיו. הקטין נחבל קשות בפנים, בשיניים ובלסת.
בתביעה שהגיש הקטין לבית-משפט השלום בבאר-שבע נגד הרשות המקומית והמבטחת שלה, חברת הביטוח "איילון", ביקש להכיר בנכותו ותבע פיצויים בגין עלויות טיפול בשיניים, אבדן השתכרות, עזרה והוצאות, וכאב וסבל. בסעיף "כאב וסבל" ביקש התובע סך של 100,000 שקל. הנתבעות טענו כי האחריות לנזק לא מוטלת עליהן אך העריכו, בתחשיב הנזק מטעמן, כי בסעיף "כאב וסבל" הפיצוי יעמוד על 10,000 שקל.
סגן מהנדס המועצה המקומית תל-שבע, שהעיד מטעם הנתבעת, ציין בעדותו כי לא הותקנה במקום ברזיה המיועדת לשתייה וכי ארגז המתכת אמור היה להיות נעול, ופתיחתו בכוח מחייבת וונדליזם, שהיא בעיה קשה עמה מתמודדת המועצה. מעדות הקטין ניתן להבין כי ביום האירוע הארגז לא היה נעול, ומהתמונות שהוגשו לבית-המשפט - שצולמו כשנה ומחצה לאחר האירוע - ניתן לקבוע כי גם אז לא היה מכסה ארגז ההשקיה במצב של נעילה. כמו כן, איש מטעם הנתבעת לא העיד, כי בדק אישית שאכן המכסים נעולים.
קטין פטור מטענת "אשם תורם"
השופט אור אדם הסתמך על פסיקות קודמות, המדגישות את אחריותה של הרשות המקומית למתקנים שבבעלותה. במקרה זה, הרשות הקימה גן שעשועים חדש ללא ברזיה לשתייה וללא פיקוח על מתקני ההשקיה והיה עליה לצפות כי ילדים ינסו לפתוח את ארגז ההשקיה על מנת לשתות ממנו וכי יש סיכון כי הם יפגעו עקב כך.
בנסיבות אלה, קבע השופט, הפרה הנתבעת את חובת הזהירות המוטלת עליה, ולכן יש מקום להטיל את האחריות על האירוע על הנתבעת.
טענת הנתבעת לקיומו של אשם תורם משמעותי לתובע, וכן להטלת האחריות על ההורים, כאחראים על הקטין, נדחו על ידי השופט, שכן גן השעשועים היה סמוך לביתו של התובע והיותו של התובע קטין מסירה ממנו אחריות למעשיו.
על סמך חוות-דעת של מומחה מטעמו, נקבעו לתובע 0.5% נכות קבועה ונפסקו לו פיצויים בסך 90 אלף שקל, הכוללים, בין השאר, טיפולי שיניים בעבר ובעתיד וכאב וסבל. כמו כן, חויבו הנתבעות בשכר טרחת עורכי דין של 23,400 שקל ובתשלום הוצאות משפט.
לדברי עו"ד ד"ר דוד סער, העוסק בתחום הנזיקין, "רשות מקומית אחראית לכל נזק שייגרם לאדם באשר הוא, בכל תחומי שיפוטה, ואין גן שעשועים שונה ממדרכה או מבנים ציבוריים או מוסדות חינוך, המתוקצבים על ידי רשות מקומית. יש לשים לב, שהניזוק לא חויב באשם תורם, ללמדך, שבכל עת שקטין ניזוק בתחומי הרשות המקומית, מלאכת התביעה תהיה קלה יותר."
לפסק הדין בעניין פלוני נ' מועצה מקומית תל-שבע ואח'
למדור: נזיקין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.