רשות האוכלוסין בחרה שמות משפחה שונים לילדים להורים להטב"ים – ונתבעה

שני זוגות חד-מיניים שהביאו ילדים בפונדקאות בחו"ל תבעו את משרד הפנים לאחר שסירב לרשום את שמות המשפחה שבחרו לילדים. בית המשפט: לפקידי הרישום אין שום סמכות לבחור שם לילד

שופטת בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב מיכל אגמון-גונן קיבלה לאחרונה עתירה של שני זוגות חד-מיניים נגד משרד הפנים, והורתה לרשות האוכלוסין לרשום את שמות המשפחה שבחרו לילדים שהביאו בפונדקאות בחו"ל. בפסק הדין נקבע כי לפקידי הרישום אין סמכות לשנות את שם המשפחה שמופיע בתעודות הלידה הזרות של הילדים ובמסמכים רשמיים שונים.

שני זוגות חד-מיניים הביאו לפני כשנתיים לעולם ילדים בהליכי פונדקאות בקנדה ובארה"ב (לזוג אחד נולד בן ולשני תאומים). כל זוג בחר לילדים שלו שמות משפחה שמבטאים איחוד חלקי של שמות המשפחה שלהם אבל רשות האוכלוסין סירבה לרשום אותם והחליטה ששמות המשפחה של הילדים יהיו זהים לשם המשפחה של האב הביולוגי בלבד.

בעתירות שהגישו נגד משרד הפנים בעקבות זאת, טענו האבות כי הרשות פעלה בחוסר סמכות, בניגוד לחוק ולפסיקת בית המשפט העליון ותוך פגיעה בזכויותיהם לפרטיות, לאוטונומיה הורית ולכבוד האדם. האבות טענו כי הרשות הייתה חייבת לרשום את שם המשפחה שהופיע בתעודות הלידה, בתעודות המעבר שהוצאו לילדים ובמסמכים רשמיים נוספים.

משרד הפנים טען לעומת זאת כי יש הבדל בין שני הזוגות. לטענתו, העותרים הראשונים עוד לא הוציאו צו הורות פסיקתי להכרה באבהותו של האב הלא גנטי ולפיכך שם המשפחה יוכל להשתנות רק לאחר שההליך יסתיים. לעומת זאת, הזוג השני הוציא כבר צו הורות ויכול לבקש לשנות את שמות המשפחה, כך שהעתירה שלו התייתרה.

אלא שהאבות עמדו על דיון בעתירה תוך שטענו כי אין שום קשר בין סוגיית ההורות לבין רישום שם המשפחה. הם הדגישו כי בחירת שמות המשפחה של הילדים שלהם נתונה להם ולפי החוק הרשות מחויבת לרשום ברישום הראשוני את השמות המלאים שמופיעים בתעודות הלידה הזרות.

חובה ידועה ומוכרת

השופטת מיכל אגמון-גונן קיבלה את עמדת העותרים והבהירה כי כבר ישנה פסיקה ענפה בעניין החובה של רשות האוכלוסין לרשום את שמות המשפחה על בסיס התעודות הזרות. היא הבהירה כי רישום השמות המופיעים במסמכים הרשמיים מתיישב גם עם חוק השמות וחוק מרשם האוכלוסין ועם האמנה הבינלאומית לזכויות הילד, חובת ההגינות המוטלת על הרשות והחוק הבינלאומי.

"בעניין שלפניי, תעודות הלידה של העותרים הקטינים, שהינן תעודות ציבוריות... שהוצאו להם במדינות זרות, הן המסמך הנדרש והמספיק לצורך רישום השם הפרטי ושם המשפחה של כל אחד מהם על-ידי פקיד הרישום לפי סמכותו", כתבה השופטת.

"אין לפקיד הרישום סמכות להימנע מרישום השמות כפי שהם מופיעים בתעודות הציבוריות, אלא במקרים חריגים שבהם עולה בו חשש שהפרטים או התעודה אינם אמיתיים. קל וחומר נכון הדבר, שעה שמדינת ישראל עצמה נקבה בשמות אלה בתעודות מעבר שהנפיקה לקטינים, ובפסקי דין שניתנו לגביהם טרם רישומם, אף אם אין מדובר בצווי הורות פסיקתיים".

השופטת הדגישה כי לפקיד הרישום אין סמכות לקבוע או לבחור לקטין שם שונה מזה שבחרו הוריו. אין גם שום קשר בין הוצאת צווי הורות פסיקתיים, שנדרשים לכינון היחסים ההוריים, לבין בחירת שם הילד.

לפיכך, העתירות התקבלו והשופטת הורתה לרשות האוכלוסין לתקן את הרישום השגוי ולהנפיק להורים תעודות זהות ונספחים חדשים. הרשות חויבה לשלם לעותרים הוצאות ושכר טרחת עו"ד של 30,000 שקלים.

• ב"כ העותרים: עו"ד לענייני משפחה איריס שינפלד, עו"ד דנה מנצור
• ב"כ המשיבה: עו"ד אורלי לוי-מנצור ודוד מרגליות מפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי)

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.