עיריית רמת השרון הקימה לפני שלוש שנים פארק עירוני, מבלי לקחת בחשבון שמתקני המים הייחודיים שהוקמו בו יסבו לתושבים הסמוכים רעש בלתי נסבל. רק אחרי שהתושבים התלוננו העירייה הבטיחה לטפל בעניין, אך הבטחות לחוד ומעשים לחוד, וביהמ"ש נאלץ להתערב.
היוזמה טובה, אך היישום פחות: עיריית רמת השרון פתחה לפני כשלוש שנים את פארק "הנצח" המפואר, שכולל מתקני ספורט ומים ייחודיים – ראשונים מסוגם בארץ.
לייעוץ בתחום:
עורך דין תכנון ובנייה
אלא שהעירייה לא לקחה בחשבון שהקמת הפארק עלולה לפגוע בתושבים המתגוררים בקרבתו. ואכן, זמן קצר לאחר פתיחתו, התלוננו התושבים לעירייה על מטרדי רעש משמעותיים הנובעים מהפארק שהפך לאטרקציה עבור מבקרים רבים מכל קצוות הארץ.
נציגי העירייה נפגשו עם התושבים והודיעו כי יפעלו להפחתת הרעש באמצעות הקמת קיר אקוסטי, גידור מתקני המים, הסדרת החנייה בתחום הפארק וצמצום שעות הפעילות. אלא שדיבורים לחוד ומעשים לחוד – ודבר לא נעשה במשך חודשים רבים.
בשנה שעברה התאגדו מספר תושבים ועתרו לבית המשפט המחוזי בתל אביב שיורה לעירייה לפעול למניעת הרעש הנובע מפעילות הפארק.
התושבים הציגו בדיקות מומחים המוכיחות לטענתם שהרעש הבוקע מפארק עולה בהרבה על עצמת הרעש המותרת. הם הוסיפו כי העירייה הפרה כלפיהם הבטחה שלטונית כיוון שטרם הקימה קיר אקוסטי.
התושבים ציינו בעתירתם כי העירייה לא עדכנה אותם מראש על הקמת מתקנים מרעישים בפארק. הסתרת המידע החשוב, הם טענו, הובילה לכך שנשללה מהם הזכות להתנגד להצבתם.
העירייה ציינה מנגד כי הפארק הוקם בהתאם לאישורים וכי הקיר לא הוקם בשל עלותו הגבוהה. במקום, הציעה העירייה לנקוט מספר פעולות להפחתת הרעש, כגון איסורי חנייה ועצירת רכבים בפארק, הצבת פקחים שישמרו על השקט ונעילת הפארק בשעות הלילה. מעבר לכך, היא הזמינה את התושבים לפנות למוקד העירוני במקרה של מטרד רעש.
רק קיר אקוסטי יעזור
השופטת ארנה לוי הבהירה כי הוכח לה מעבר לכל ספק שהפארק גורם לרעש בלתי סביר לעותרים. השופטת התרשמה כי מתקני המים האטרקטיביים מושכים קהל גדול של ילדים המגיעים במכוניות ואוטובוסים, וכן רוכלים שבאים למכור מוצרים לציבור המבקרים.
"בצד התועלות אשר מביא הפארק לסביבה ולציבור, היה על המשיבה לשקול מלוא השיקולים הנוגעים לנזקים העשויים להיגרם ממנו", כתבה השופטת, שהגיעה למסקנה שהעירייה לא בחנה את השלכות הרעש שיהיו להקמת מתקני המים.
השופטת הביעה סלידה מהתנהלות העירייה, שלדבריה, הפרה "לאורך כל הדרך" את חובתה לפעול בהגינות ובסבירות כלפי העותרים, ולא עמדה בהתחייבותה להקים מיגון כלשהו שיפחית את הרעש שממנו הם סובלים כבר שלוש שנים.
השופטת הוסיפה וקבעה שהאמצעים שהציעה העירייה למניעת הרעש אינם מספיקים ועליה להתקין מיגון אקוסטי בהקדם האפשרי.
עד אז, השופטת הורתה על הגבלת שעות פעילות הפארק, הגבהת הגדרות והצבת פקחים לשמירה על השקט בשעות המנוחה הקבועות בחוק (14:00 עד 16:00).
בנוסף, ללא קשר להקמת המיגון האקוסטי, השופטת אסרה על העירייה לאפשר חנייה, לרבות הורדת והעלאת נוסעים ברחוב בו מתגוררים העותרים, שאף נפסקו לזכותם הוצאות בסך 25,000 שקל.
- ב"כ העותרים: עו"ד פרידמן
- ב"כ העירייה: עו"ד בר-לב
* עורכת דין יעל מנדלוביץ עוסקת בתכנון ובנייה ובענייני רשויות מקומיות
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין