הנכס נמכר לצד שלישי במסגרת הליכי פשיטת רגל, לאחר שנקבע כי העסקה מהווה הענקה פסולה. הרוכשים דרשו לקבל חזרה כמיליון שקלים שהשקיעו לטענתם. הם נדחו, ויקבלו רק כ-26,000 שקלים ששילמו לפירוק השיתוף בחלקה
סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופט חגי ברנר, דחה לאחרונה בקשה של בני זוג להשיב להם כספים שהעבירו לחייב ממנו רכשו נכס בתל מונד. בהחלטה קודמת בוטלו עסקאות מכר שנחתמו בין החייב לבני הזוג, בו הוא התחייב למכור להם את הנכס. השופט קבע שקבלת הבקשה תהווה תמריץ שלילי להענקות פסולות על ידי חייבים. עם זאת, הם יקבלו סכום מסוים בגין תשלומי איזון שביצעו לטובת פירוק השותפות במקרקעין.
החייב הוכרז כפושט רגל ב-2017. במסגרת ההליך התקבלה בקשת הנאמן לביטול הענקה שבוצעה בשנים 2013-2014 ושבמסגרתה מכר החייב נכס בתל מונד לבני זוג בסכום הנמוך מערכו הריאלי.
הנאמן פעל למימוש הנכס והוא נמכר לצד שלישי תמורת 3,750,000 שקלים.
לאחר מכן בני הזוג עתרו להחזיר להם מתוך התמורה שהתקבלה עבור הנכס כספים שלטענתם שילמו לחייב במסגרת העסקאות. מדובר לדבריהם הן בתמורה הישירה ששילמו לחייב, 800,000 שקלים, והן בתשלומים נלווים שונים בסך של 172,973 שקלים. לשיטתם, תכלית הסעיף בפקודת פשיטת הרגל המאפשר ביטול הענקות פסולות שביצעו חייבים אינו להעשיר את קופת הנושים אלא לבטל את גריעת הנכס ממצבת נכסי החייב.
הנאמן התנגד לבקשה והדגיש כי אם יתאפשר למקבלי ההענקה לקבל את הכספים שהוציאו תוך כדי שיתוף פעולה עם הברחת המקרקעין, יהיה בכך משום תמריץ חיובי לביצוע הענקות פסולות.
פתח לקנוניות
השופט חגי ברנר דחה את הבקשה ברובה. הוא הבהיר כי התרת קיזוז במקרים של הענקות עלולה לפתוח פתח רחב לקנוניות לרעת הנושים בין החייב ובין מקבלי הענקות.
השופט הדגיש כי מטרת ביטול הענקות נכסים שנעשו על ידי חייב ללא תמורה נאותה לפני תחילת פשיטת הרגל היא שמירה על אינטרס הציבור בהגנה על הנושים. ביטול ההענקה מביא להשבת הגלגל לאחור. הנאמן, בנעלי החייב, "חוזר" להיות הבעלים בכלל הזכויות שעמדו לחייב בנכס ערב ביצוע ההענקה, משל ההענקה לא התקיימה. הכרה בחובה להשבת התמורה ששולמה במסגרת ההענקה מתוך תמורת מימוש הנכס, תביא לסיכול מטרה זו.
הןא הוסיף כי הכרה בזכותם של בני הזוג להשבה, שלא באמצעות הגשת תביעת חוב וקבלת דיבידנד יחסי, גם פוגעת בשוויון בין הנושים.
עם זאת, השופט קבע שבני הזוג זכאים להשבת חלק מהתשלומים הנלווים. "ניתן למצוא הצדקה למתן היתר לקיזוז תשלומים אשר הביאו להשבחת הנכס שהענקתו בוטלה", כתב.
בסופו של דבר השופט הורה לנאמן להשיב לבני הזוג 26,755 שקלים מתוך תמורת מימוש הנכס, בגין תשלומי איזון שנעשו לטובת פירוק השיתוף בחלקה בה נמצא הנכס. זאת, לאחר שהגיע למסקנה כי אלמלא שילמו בני הזוג סכומים אלו, היה על הנאמן לשלמם.
לא ניתן צו להוצאות.
- ב"כ המבקשים: עו"ד מיכה צמיר
- ב"כ הנאמן: בעצמו
עו"ד שי שמש
עוסק/ת ב-
חדלות פירעון
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין