מומחה שמונה מטעם בית המשפט הגיע למסקנה כי יישום האריחים בדירה אינו מתאים לדרישות התקן. טענת החברה הקבלנית כי יש לאפשר לה לתקן בעצמה נדחתה
בבית משפט השלום בתל אביב התקבלה לאחרונה תביעה שהגישו בני זוג שב-2014 רכשו דירה חדשה בבית שמש מחברת "מוריס אגבבה". בפסק הדין נקבע כי יש ליקויים בריצוף הדירה ומספר ליקויים נוספים, והחברה חויבה לפצות את הרוכשים בעלות התיקונים בתוספת פיצוי על דיור חלופי, עגמת נפש והוצאות.
הרוכשים קיבלו את החזקה בפברואר 2016. בכתב התביעה הם טענו כי יש בדירה ליקויי בנייה וכן אי התאמות במרפסת הדירה ובחניה. לדבריהם, הנתבעת איבדה את זכותה לתקן את הדירה לאחר שנקטה ביחס מזלזל כלפיהם ולא תיקנה את רוב הליקויים חרף פניותיהם אליה בעל פה ובכתב.
הנתבעת טענה שבנתה את הדירה באופן ראוי וטיפלה ב"ליקויים המינוריים" לדבריה שפורטו בפרוטוקול המסירה והבדק לשביעות רצון התובעים. לדבריה, התובעים פנו אליה לראשונה ב-2018, כשנתיים לאחר מסירת החזקה ולאחר שבוצעו תיקוני הבדק לשביעות רצונם, ועל אף השיהוי בפנייתם היא בדקה את הטענות ותיקנה את הליקויים שאינם שנויים במחלוקת.
לשיטתה, עיקר המחלוקת היא בדרישת התובעים להחליף את הריצוף בכל הדירה, דרישה שלדבריה אין לה הצדקה שכן היא נסמכת על בדיקה שלא נעשתה כנדרש וללא נציג מטעם החברה. היא הוסיפה שהתובעים ביצעו שינויים מהמפרט, לרבות בעניין הריצוף, וטענה כי בכל מקרה היא רשאית לממש את זכות התיקונים.
בתיק מונה מומחה מטעם בית המשפט שבדק את הדירה. הוא קבע שמרבית הליקויים להם טענו התובעים תוקנו, למעט החלפת הריצוף וליקויים מינוריים נוספים. הוא אמד את עלות תיקון הליקויים בסך של 66,300 שקל: 65,000 שקל בגין החלפת הריצוף ו-1,300 שקל בגין תיקונים במרפסת ובממ"ד. המומחה קבע שיש להוסיף פיקוח הנדסי בשיעור 10% ובתוספת מע"מ הסכום הכולל הוא 85,293 שקל.
בעניין החנייה הצמודה לדירה קבע המומחה כי רוחב המעבר בין החניות הוא פחות מהמינימום המותר כך שלדירה יש ירידת ערך של 20,400 שקל. המומחה דחה את הטענה לירידת ערך בגין גריעת שטח המרפסת וקבע שהיא בתחום הסטייה המותרת.
התובעים אימצו בסיכומים את חוות דעת המומחה וביקשו להוסיף כ-6,500 שקל בגין טיפול למניעת החלקה בחדרי רחצה וכן ירידת ערך בשיעור 12,000 שקל בגין גריעת שטח המרפסת.
הנתבעת מצדה טענה כי זכותה לבצע את התיקונים שקבע המומחה. היא גם הגישה תביעה נגדית נגד הרוכשים בגין איחור בתשלומים ודרשה את הפיצוי המוסכם על הפרת הסכם המכר בסך 225,000 שקל.
נזכרה באיחור
השופטת אפרת בוסני קבעה שהנתבעת איבדה את זכותה לתקן את הליקויים. זאת, מאחר שבזמן אמת היא דחתה את טענות הרוכשים בעניין הריצוף אף שהציגו בפניה חוות דעת מומחה הנדסי ודו"ח שליפה של מכון התקנים. זאת ועוד, היא לא ביקשה לתקן את הליקויים גם לאחר קבלת חוות דעת מומחה בית המשפט ולמעשה העלתה את הבקשה לראשונה רק בסיכומיה, 4.5 שנים לאחר הפנייה הראשונה של הרוכשים בנושא הריצוף.
באשר לסכום הפיצוי השופטת אימצה את חוות דעת המומחה וקבעה בנוסף שיש הצדקה לפיצוי בגין דיור חלופי, הובלה בתקופת השיפוצים ועגמת נפש.
התביעה הנגדית נדחתה.
בסך הכל תשלם הנתבעת סך של 127,019 שקל בתוספת הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 20,000 שקל.
- ב"כ התובעים: עו"ד רם אורן
- ב"כ הנתבעת: עו"ד משה פרסיק ו/או עו"ד ינון שרעבי
עו"ד חגי אורגד
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין