מאת: עו"ד צביה דותן סטרנס
לפסק הדין בעניין שילה ואח' נ' וייס
רגע לפני החתימה על ההסכם לרכישת הדירה, משך המוכר את ידו מהמו"מ. הסתבר, שהמוכר זכה להצעה גבוהה יותר כמה ימים לאחר שהתחייב כלפי הרוכשים. האם התחמקותו מההסכם מהווה חוסר תום לב?
בני זוג, תושבי ירושלים התקשרו עם אביו של בעל דירה בעיר לשם רכישתה. בין הצדדים התנהל מו"מ, ובמהלך פגישה שנערכה הוחלט שהזוג ישלם למוכר 395 אלף דולר בעבור הדירה ושהרוכש - עורך דין במקצועו - יטפל בהכנת החוזה ובהשלמת הליכי המכר והרישום.
בני הזוג החלו לנקוט בהליכים הנדרשים להשלמת הליך המכר: הם בדקו את הזכויות בדירה בלשכת רישום מקרקעין, התחייבו על משכנתא ושחררו כספים מתכניות חיסכון וקופות גמל על מנת לשלם את התשלום הראשון, כפי שסוכם.
לאחר כמה ימים שלחו בני הזוג טיוטה של ההסכם לאבי המוכר והכינו את הטפסים לרשויות המס. זמן קצר לאחר מכן הודיע להם אבי המוכר כי ישנו קונה נוסף שהציע מחיר גבוה יותר של 420 אלף דולר, אך מכיוון שכבר נתן את מילתו, בכוונתו לכבד את התחייבותו כלפיהם.
מספר ימים מאוחר יותר, ערכו הצדדים פגישה, בה העלה אבי המוכר דרישות נוספות, לדוגמה שהתמורה תשולם במלואה תוך 3 חודשים או שיתאפשר לו להשכיר את הדירה במהלך החגים. לדברי הרוכשים, הם ביקשו למסור לו את המקדמה בעבור הדירה אך הוא סירב. לדברי הרוכש, אבי המוכר התחמק מלתאם עמם פגישות ואף הטיח בהם האשמות שאינם רציניים ושהוא לא מעוניין למכור להם את הדירה.
בעקבות זאת שלחו הרוכשים למוכר בתחילת אוקטובר 2005 מכתב דרישה לפיצויים בגין הפרת ההסכם וניהול מו"מ בחוסר תום לב. אבי המוכר השיב שהוא מוכן לקיים את ההסכם בתנאיו המקוריים, כולל תשלום התמורה עד סוף דצמבר 2005. משלא הייתה באפשרות בני הזוג לשלם את מלוא התמורה בהתראה קצרה כל כך, הם נאלצו לסרב.
בלית ברירה, הגישו הרוכשים תביעה נגד אבי המוכר לבימ"ש השלום בירושלים, בטענה שהנתבע נהג בחוסר תום לב מהותי שבגינו לא נחתם ההסכם, ולפיכך הם זכאים לפיצויים.
הנתבע טען, שעוד בפגישתם הראשונה הדגיש בפני התובעים שהתנאי העיקרי מבחינתו לביצוע העסקה, הוא תשלום מלוא התמורה עד לסוף דצמבר 2005. לדבריו, התברר לו במהלך המו"מ שכוונת הרוכשים הייתה לנסות ולהרוויח על גבו, ולעכב את התשלום עד שיתאפשר להם למכור את דירתם במחיר גבוה.
כנראה שההצעה הגבוהה בלבלה את המוכר
השופטת מלכה אביב דחתה במרץ 2012 את התביעה, וציינה שהתובעים הם אלה שמנעו מן ההתקשרות להתקדם. התובעים ערערו על פסק הדין לביהמ"ש המחוזי, שם הוחלט להחזיר את התיק לבימ"ש השלום.
השופט עבאס עאסי, שקיבל את התיק בחזרה, דווקא קיבל את עמדת התובעים וקבע, שהנתבע הפר את החובה המוטלת עליו לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב במו"מ. לדבריו, התובעים הסתמכו על הבטחות הנתבע והוא משך את ידו באופן פתאומי ומידי מהמו"מ מבלי לתת לתובעים הזדמנות להגיב על הדרישות החדשות שהעלה.
השופט קבע שהתנהגות הנתבע והאופן הפתאומי שבו משך ידו מהמו"מ לקראת סיום העסקה, וזאת מבלי שנמצא בסיס אובייקטיבי לטענתו בדבר איבוד האמון בתובעים בעוד שהם קיבלו ללא תנאי את דרישתו לעניין התשלום, מעידה על חוסר תום לב מצדו, ונראה שהצעת המחיר הגבוהה יותר שקיבל למכירת הדירה פגמה בגמירות דעתו להתקשר עם התובעים וגרמה לו לחכות לזמן המתאים כדי למשוך ידו מהעסקה.
עם זאת, נפסק שהתובעים לא הוכיחו ברמה הנדרשת כי נגרם להם נזק בגין אי קיום ההסכם, ולכן פסק להם השופט בדרך האומדן פיצויים של 25 אלף שקל בגין הסתמכות ועוגמת נפש. הנתבע חויב גם בשכר טרחת עו"ד בשיעור 23.6% מסכום הפיצויים.
לפסק הדין בעניין שילה ואח' נ' וייס
* עו"ד צביה דותן סטרנס עוסקת בדיני חוזים ודיני מקרקעין.
**הכותבת לא ייצגה בתיק.
***המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
למדור: דיני חוזים
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.