בגלל פירות לשבת: יתגרש וישלם מיליון ש'

"אני אוהב משמש, לא תפוחים ותפוזים", טען הבעל, שכנקמה זרק את תכולת המקרר לאשפה – מהלך שהוביל את אשתו לתבוע גירושין. ביה"ד חייב אותו בכתובה יקרה במיוחד

"אני אוהב משמש, לא תפוחים ותפוזים": כך תירץ בעל, בבית הדין הרבני בתל אביב, את בחירתו להשליך לאשפה מזון רב, רק מכיוון שאשתו לא קנתה לו פירות קיץ לכבוד שבת – מהלך שהוביל אותה לתבוע ממנו גירושין וכתובה. הדיינים והרבנים צבי בן יעקב, משה בצרי ובן ציון הכהן רבין, קבעו פה אחד שהגירושין יצאו ממנו, ועל כן יש לחייבו בכתובה של כמיליון שקל.

מדובר בבני זוג שנישאו לפני יותר מארבעה עשורים. בספטמבר 2023 עזבה האישה את הבית לדירה שכורה, ובהמשך הגישה לבית הדין את תביעת הגירושין, אליה כרכה ענייני רכוש וכתובה. היא סיפרה שהטריגר לרצונה להתגרש, אחרי כל כך הרבה שנים, הינו סערה שעשה בעלה בגלל פירות שקנתה לכבוד שבת, אשר לוותה בניסיון התאבדות מצדו.

לדבריה משראה האיש כי לא רכשה עבורו פירות קיץ, הכריח אותה לחזור ולקנותם. למחרת, שיתפה בכאב, הוא לקח מהמקרר את כלל המצרכים שקנתה, לרבות האוכל שבישלה, וזרק אותם לפח האשפה העירוני, כנקמה. בהמשך, סיפרה התובעת, בעלה לקח את צינור הגז מהכיריים ושם בפיו, בניסיון להתאבד. לשיטתה בנסיבות הללו יש לחייבו בגירושין וכתובה, משהגיעו מים עד נפש מבחינתה.

הבעל, מנגד, עתר לשלום בית. ביחס לניסיון התאבדותו כביכול, טען שמדובר היה בהצגה, "כנראה טובה מדי". בכל הנוגע להשלכת תכולת המקרר, הסביר בבית הדין שהוא "אוהב משמש, לא תפוחים ותפוזים שיש כל השנה. היא קונה רק את זה כל פעם", ולכן עשה את שעשה. "יכול להיות שטעיתי, שעשיתי את זה בצורה לא נעימה", הודה.  

הנתבע, שסיפר כי לא קיים יחסים עם אשתו מזה כעשור, שב על עמדתו כי הוא אוהב אותה, וכי לא מעוניין בגירושין.

זכאית לחיים שלווים

אבל הדיינים הכריעו אחרת. הם התרשמו שבני הזוג הגיעו למבוי סתום ביחסים, בפרט על רקע אירועי השלכת תכולת המקרר וניסיון ההתאבדות הנטען, ולפיכך קבעו שעליהם להיפרד סופית תוך חיוב הבעל בכתובה.

"אין ספק שאישה אינה צריכה לחיות במעטפת של חיי כעס, מתח מהצפוי לה. היא זכאית לחיים שלווים. וכאשר האיש מתנהג כפי שטענה - וכאמור ניכרים דברי אמת - זכותה המלאה לדרוש להיפרד בגט פיטורין, ויש בכך עילה מוצדקת אף לחייב בכתובה", נימקו הדיינים.

הם הדגישו, בקשר לאירוע השלכת המזון, כי הבעל רוקן את המקרר וזרק את תכולתו לפח העירוני, רק מכיוון שאשתו לא קנתה לו משמש. הם תהו "האם ניתן לחיות תחת איום מסוג זה? פחד מה תהיה התגובה?"; וכן לגבי ניסיון ההתאבדות: "אם מדובר בהצגה, האם אישה צריכה לחיות תחת הצגות של התאבדות? לחיים ניתנה ולא לצער".

מתקבל הרושם, כך הדיינים, שלא היו לאישה חיים טובים, וזאת בלשון המעטה. הם ציינו שמדובר באישה שקטה שאינה צועקת, בעוד בעלה מגיב בצורה שקשה לחיות איתה – בפרט על רקע אירועי השלכת המזון וצינור הגז, "היכולים ללמד על שאירע בבית במהלך השנים". מסקנתם הייתה "שמי שהביא בסופו של דבר לפירוק הבית הוא האיש, ואין לו להלין אלא על עצמו".

בנסיבות אלה קבעו הדיינים שבני הזוג יתגרשו, תוך חיוב הבעל בכתובה של 1,034,000 שקל - אשר תשולם ממחצית תמורת דירת המגורים שיקבל במסגרת חלוקת הרכוש. לצד זאת נקבע שגם על האישה להעביר לבעלה סכומים מסוימים, כחלק מאיזון המשאבים.

• ב"כ התובעת: עו"ד רות דיין וולפנר
• ב"כ הנתבע: עו"ד אביטל סרקוביץ

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.