ביה"ד ת"א - הצמדה למדד בחיוב כתובה; חזקת שיתוף בדירת האישה

הצדדים נישאו בתאריך ......, ומנישואין אלו נולדו שלשה ילדים – כולם בגירים. בתאריך 7.8.23 פתחה התובעת בביהמ"ש לע"מ הליך ישוב סכסוך. בתאריך 1.4.24 הסתיימה תקופת עיכוב הליכים, ובתאריך 15.4.24 תבעה גירושין, כשהיא כורכת לתביעתה את ענייני הרכוש והכתובה. מחודש ספטמבר 2023 האישה עזבה את דירת המגורים, ושכרה לעצמה דירה. בנובמבר 2024 חזרה האישה לדירת המגורים שעל שמה, וזאת בהתאם להחלטת בית הדין מיום 25.6.2024.

כאמור, בתאריך 15.4.24 תבעה האישה גירושין, כשהיא כורכת לתביעתה את עניני הרכוש והכתובה. בכתב התביעה היא מציינת שהאיש מתנהל באופן כוחני ואלים מילולית, משפיל בקללות, וסובל מהתקפי זעם קשים.

המקרה שהביא את האישה להחלטה להתגרש, כאשר ערב הגשת הליך יש"ס, האישה קנתה מצרכים לשבת, ומשראה האיש שלא רכשה עבורו פירות קיץ, כפה עליה לילך שוב לחנות ולקנות עבורו פירות קיץ. למחרת, נטל האיש את תכולת המקרר, על כלל המצרכים שרכשה והאוכל שבישלה, וזרק אותם לפח האשפה. ערב ישיבת מהו"ת ביח"ס, האיש נטל את צינור הגז מהכיריים, שם בפיו, ופונה לבי"ח, דבר הנחזה למעשה אובדני. לדבריו מדובר היה בהצגה.

בכתב התשובה, שעסק רובו בענייני רכוש (הדירה ברחוב ק' בר"ג), טען האיש שהוא מתנהל בעדינות, ולדבריו האישה היא זו המתעמרת בו. לדבריו – היה 'עבד נרצע' של האישה.

בתאריך 24.6.24 התקיים קדם דיון, בו העלו הצדדים את עיקרי טענותיהם. האיש בקש שלום בית, והאישה עמדה על תביעתה לגירושין. בהחלטה מיום 25.6.24 נכתב:

"האישה תובעת גירושין, ומתקבל הרושם שאינה מוכנה לשמוע כלל על חזרה לשלום בית. מאידך – מתקבל הרושם שהאיש מעוניין בשלום בית ואינו חפץ בגירושין. ב"כ האיש בקשה שבית הדין יפנה את הצדדים ליעוץ, אולם משסירבה האישה, איננו רואים טעם בהפניה ליעוץ.

מבלי להיכנס לטענות המועלות ומבלי לקבוע את אמיתותן, עזיבת הבית בו היא מתגוררת קרוב לארבעים שנה והיציאה לגלות, מלמדת שכשל כוח הסבל. מניחים שדפוסי ההתנהגות מוכרים לשני הצדדים, ובגיל כה מתקדם, קשה להשתנות, וקשה להכיל. מניחים שהתובעת אינה מאמינה שהאיש ישנה וישתנה (לשיטתה), ובהתאם להתנהגותו ולהתנהלותו במהלך הזמן (שוב, מבלי לקבוע את אמיתות הנטען), אינה מוכנה להמשיך ולחיות אתו תחת קורת גג ומחיצה אחת.

יעוץ בגיל של הצדדים, ככל הנראה לא יבטיח שינוי. אם היה האיש מוכיח לאישה במהלך חדשי הפרידה שהנה חל שינוי, לא רק שהוא נכון לשינוי אלא שינוי בפועל, יתכן ולא היינו מגיעים עד הלום. למשל – אם היה האיש באדיבותו ובאהבתו אומר לאישה שלא יתכן שהיא זו שתעזוב את הבית, ומתוך הבנה לכאבה ולמצבה, הוא נכון לעזוב את הדירה, עד אשר היא תסכים לחזרתו, או קוצב תקופה של שנה, יתכן והייתה זו רוח של שינוי ותקווה המוכיחה במעשים על התחשבות, ומה שהיה לא יהיה. אם הייתה הבנה שלא חוזרים לאותה סדרת החיים ומפטירין כדאשתקד (שוב, מבלי לקבוע את אמיתות הנטען), ואם היה הנתבע מוכן בעצמו, ללא התובעת, לילך ליעוץ אישי, יתכן ותיק זה לא היה בא לעולם.

כל יועץ נישואין ישאל את האיש החפץ בשלום בית – האם אתה רוצה בשלום בית מפני שאתה אוהב את עצמך או מפני שאתה אוהב את אשתך. אם המשיב יבחר באפשרות הראשונה – היעוץ יסתיים. אם יבחר באפשרות השנייה, הוא ישאל, מה אתה מוכן לעשות בשביל האהבה. לטעמנו, אם האיש אכן אוהב את אשתו, והרצון לשלום בית אינו מפני שהוא אוהב את עצמו, כי אז מדוע איפשר לאישה לעזוב את דירת המגורים בה התגוררה עשרות שנים.

בית הדין אינו עוסק ביעוץ נישואין, אך הואיל ובמסגרת זו האיש הביע את רצונו לשלום בית, הבהרנו את הדרך. האישה ככל הנראה לא תחזור למסגרת הקודמת, ככל והיא רואה בה התנהלות משפילה וכו', הפוגעת בבריאותה הנפשית, ודאי שלא לקראת הגיל השלישי. אם האיש יוכיח במעשים שהוא השתנה, שהוא חפץ בשלום מפני שהוא אוהב אותה, יתכן ועוד נופתע. אך העובדה שהאיש אוחז בדירת הצדדים, להבנתה של האישה, מתוך חוסר התחשבות בגלות שנגזרה עליה, אינה מבשרת טובות.

כך גם הנטען בסעיף 4.1 ס"ק 11-12 לכתב התשובה, מי המשפיל ומי המושפל – אינו קול של שלום, ואינו נותן סיכוי לשלום. חיפשנו בכל כתב ההגנה מה האיש מוכן לעשות בעבור השלום, דרך השינוי, ולא מצאנו. לכן אנו די מסופקים אם יש סיכוי להליך שכזה, בנתונים הנראים והנחזים. מה שכן, מצאנו הרבה טענות כנגד האישה – ראה בכתב התשובה סעיפים 3.1.2.2, 4.1.6, 4.3.1, 4.3.2, 4.4.1, וכן בסעיף 4.1 ס"ק 11-12.

הרבה בקורת, הרבה טענות מדוע האישה מורדת ולא מגיעה לה כתובה. מכאן, שלום לא ייצא. אבל כל זמן שהנר דולק, אדרבא – ינסה להוכיח במעשים על שינוי.

באשר להתחזקות בדת – ככל ובן/בת זוג רואים שההתחזקות בדת מביאה לשיפור ביחס שבין איש לאשתו, ללא ספק ההתחזקות תתקבל בברכה ע"י בן/בת הזוג. מה שאין כן אם חלילה להיפך."

בסיום ההחלטה נפסק, שהואיל והדירה ברחוב ק' בר"ג רשומה על שם האישה, האיש יפנה את הדירה בסוף אוקטובר 2024, מהטעמים שנרשמו שם בהחלטה.

נציין שבית הדין מינה את משרד רו"ח יניב בוכניק, לבחינת זכויות הצדדים ואיזון משאבים. בתאריך 6.7.25 הגיש המומחה את חוות הדעת.

א. תביעת הגירושין, הדירה וכספים – טיעוני האישה

האישה תבעה גירושין, והאיש טען שרוצה בשלום בית. בית הדין קיים בעניין תביעות הצדדים שני דיונים: בתאריך 24.2.25. בדיון זה נחקרה התובעת בחקירה ראשית ונגדית. ובתאריך 12.5.25 נחקר הנתבע בחקירה ראשית ונגדית. בדיונים אלה ניסינו להתחקות לסיבת הגירושין, וממילא להשלכות לעניין הכתובה, וכן בעניין הרכוש, ובעיקר - הדירה.

בטרם נביא מדברי הצדדים, נציין שהאישה בדבריה נשמעה כנה וישרה. לא ניסתה לשקר בענייני הממון, אף לא במעט ובערך. היא מודה שהכספים המצויים בחשבון הפרטי שלה שייכים גם לבעל (ראה שורה 191 ולהלן לפרוטוקול מתאריך 24.2.25, וכן שורה 176 ולהלן). לא מנסה להסביר בדרך עקומה שתטיב עמה כלכלית. מאשרת שהבעל ביצע בבית תיקונים, ולא מנסה לגמד את ערכם. מודה שהבעל עבד כדי לפרנס את המשפחה (שורה 297 לפרוטוקול), ולא מנסה לטעון למאמץ לא שוויוני. כך שיכלנו להתרשם שלפנינו אישה ישרה וכנה. וממילא ניתן היה ליתן אמון בדבריה, כשהיא מתארת את מערכת הנישואין.