- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- דיני עבודה
- ביטוח
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- דיני תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- משפט מנהלי וחוקתי
- גישור ובוררויות
- משפט בינלאומי
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני חינוך
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- ירושות וצוואות
- נוטריון
רבע מיליון שקל לאטליז שהוטעה בהסכם השכירות
בית המשפט קבע כי בעלת הנכס הסתירה מהשוכרים, שהתקשרו איתה כדי למכור בשר, כי היתר הבנייה אוסר על ממכר מזון בחנות
עסק אטליז ששכר חנות בראשון לציון מבלי לדעת שקיים איסור לממכר מזון בשטחה, יקבל מבעלת הנכס פיצויים והוצאות בסך כרבע מיליון שקל. כך פסק לאחרונה בית משפט השלום בעיר. השופט רפי ארניה קבע שהמשכירה הפרה את חובת הגילוי ביחס לפרט הקריטי, המופיע בהיתר הבנייה באותיות מיניאטוריות, וחייב אותה בהשבת השכירות שקיבלה, על רקע ביטול ההסכם.
התובעת, חברה לממכר בשר, התקשרה בשלהי 2020 עם הנתבעת בהסכם לשכירת חנותה, שברחוב ההגנה שבראשון לציון, לתקופה של 4 שנים עם אופציה ל-4 שנים נוספות, תמורת 26 אלף בחודש בתוספת מע"מ. בתשריט שצורף להיתר הבנייה נכתב כי מדובר ב"חנות ללא מזון" - ואולם המילים הללו נרשמו בגודל זעיר ביותר הדורש, לדברי השופט, זכוכית מגדלת.
משגילתה השוכרת "פרט שולי" זה מיהרה להודיע למשכירה, ביוני 2021, על ביטול השכירות תוך בקשה להשבת הצ'קים. משדרישתה לא נענתה – הגישה את תביעתה לבית המשפט, במסגרתה עתרה לחייב את בעלת החנות במיליון שקל, המורכבים מדמי השכירות ששולמו ומרכיבים נוספים כגון דמי תיווך וארנונה בהם נשאה. נטען שמגבלת מכירת המזון הוסתרה ממנה בכוונת מכוון.
לעומתה טענה בעלת הנכס שהשוכרת ידעה היטב על המגבלה, וכי פעלה להתנער מההסכם על רקע בעיית נגישות שקיימת ביחס לחנות, לצד אי-שביעות רצונה מכמות החניות. המשכירה הגישה תביעה משלה, על סך כ-390 אלף שקל, בטענה להפרת הסכם השכירות על-ידי האטליז ונזקים שנגרמו לה, לכאורה, כתוצאה מכך.
"חטאה באי-גילוי"
אבל השופט ארניה דחה את תביעת המשכירה במלואה, וקיבל חלקית את זו של השוכרת. למסקנתו בעלת הנכס ידעה על מגבלת ממכר המזון ואף-על-פי-כן לא גילתה עליה לשוכרת, באופן המהווה חוסר תום לב מצדה במשא ומתן, כמו גם הטעיה לפי חוק החוזים.
במסגרת זו חידד השופט שאין לראות במלל הזעיר המופיע בהיתר הבנייה, משום יציאת ידי חובת המשכירה. "מאחר והוכח כי הנתבעת ידעה על המגבלה, ובהינתן שאין בלשון הסכם השכירות התייחסות אליה - הרי שאין לראות בצירוף התשריט, הכולל את התיבה, כמילוי אחר חובת הגילוי החלה על הנתבעת בהתאם לדין ולפסיקה, והכל בשים לב לממדיה הזעירים", כתב.
השופט הדגיש, בהקשר הזה, כי הנתבעת היא חברה ותיקה המחזיקה בנכסי נדל"ן רבים, וכי מנהלה "איש עסקים הבקיא ומנוסה בתחום המקרקעין והמסחר". על הרקע הזה נדחתה האפשרות כי המשכירה, או מי מטעמה, פספסו את האמור בהיתר הבנייה, וממילא לא יכלו לגלות לשוכרת על מגבלת ממכר המזון מבעוד מועד. נקבע שמדובר בתרחיש בלתי סביר הנוגד לשכל הישר.
השופט סיכם כי המשכירה "חטאה באי-גילוי עובדה מהותית בשלב הטרום חוזי", ועל כן זכאית הייתה השוכרת לבטל חד-צדדית את הסכם השכירות, כפי שעשתה. הוא קיבל את דרישת האחרונה להשבת השכירות ששילמה ולסכומים נוספים, בהיקף כולל של 198,353 שקל. לזאת חויבה בעלת החנות להוסיף שכ"ט עו"ד בסך 45,000 שקל, לצד אגרת בית משפט ושכר העדים בהם נשאה התובעת.
- ב"כ בעלת החנות: עו"ד יעקב בוטניק
- ב"כ האטליז: עו"ד רווית ווקס סלוקי
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
