קשישה ציוותה מיליונים למנהל דיור מוגן – רשת "בית בלב" התנגדה

לאחר שבקשת המנהל לסלק את ההתנגדות על הסף נדחתה הוא ערער למחוזי. בפסק הדין נקבע שהרשת לא תיקח חלק בהליך אבל הוא ימשיך להתנהל בלעדיה לאור האינטרס הציבורי שמעורר התיק

רשת הדיור המוגן "בית בלב" הגישה התנגדות לצוואה של דיירת ערירית ועשירה שהורישה את כל רכושה למנהל סניף תל-אביב לשעבר. לאחר שבקשתו לסלק את ההתנגדות על הסף נדחתה הוא ערער על כך לבית המשפט המחוזי בתל-אביב בטענה שהרשת לא יכולה להתנגד לצוואה כיוון שאין לה שום אינטרס בירושה. בפסק דין שניתן לאחרונה קבע השופט נפתלי שילה שהרשת לא תיקח חלק בהליך כיוון שגם בלעדיה הוא ימשיך להתנהל. זאת, לנוכח הודעת האפוטרופוס הכללי על התערבותו והצטרפותם של מתנגדים נוספים שהיו אמורים לזכות ברכושה של הקשישה לפי צוואותיה הקודמות.

ב-2015 הרשת פיטרה את המנהל לאחר שגילתה שהקשישה מינתה אותו כמיופה כוח לענייניה וחתמה על צוואה שהפכה אותו ליורש היחידי של רכושה ששווה מיליוני שקלים.

כעבור מספר שנים המנוחה נפטרה והמנהל ביקש לקיים את הצוואה לטובתו, אבל הרשת הגישה התנגדות וטענה שהצוואה פסולה מאחר שנערכה תחת השפעה לא הוגנת על המנוחה ותוך מעורבות פסולה מצד המנהל לשעבר.

המנהל, בתגובה, ביקש לסלק את ההתנגדות על הסף. טענתו המרכזית הייתה שהרשת לא רשאית לנהל הליך כזה לפי החוק, מאחר שהיא לא יורשת על פי דין או על פי צוואה אחרת, כך שאין לה שום אינטרס בעיזבון והיא לא תירש דבר גם אם ההתנגדות תתקבל.  

אלא שבית המשפט למשפחה דחה את בקשתו. בהחלטה נקבע שממילא אין שום משמעות לדחיית ההתנגדות מאחר שהאפוטרופוס הכללי הודיע על הצטרפותו להליך בשל האינטרס הציבורי שיש בו. כלומר, גם אם הבקשה הייתה מתקבלת ההליך היה ממשיך להתנהל מול האפוטרופוס.

מעבר לכך ולגופו של עניין, נקבע כי לפי החוק כל מי ש"מעוניין בדבר" רשאי להתנגד לצוואה. בתחילה הפסיקה פירשה שהכוונה היא רק למי שעשוי לרשת את העיזבון אם ההתנגדות תתקבל (כמו יורשים על פי דין), אבל בהמשך קשת האנשים הורחבה ונקבע שגם מי שיש לו אינטרס עקיף רשאי להתנגד. במקרה הנוכחי, ל"בית בלב" יש אינטרס כזה שכן המטרה של ההתנגדות היא להגן על דייריה ולמנוע ניצול שלהם ופגיעה במוניטין שלה.

"הלקוח הוא המצווה"

המנהל לא השלים עם ההחלטה ובקשתו לערער עליה התקבלה לאחרונה. שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב נפתלי שילה קבע כי בנסיבות חריגות בהחלט אפשר להרחיב את מעגל ה"מעוניינים" כדי למנוע נוכלויות ורמאויות. אבל, במקרה הנוכחי אין צורך לבחון זאת בכלל לנוכח המעורבות של האפוטרופוס הכללי והעובדה שבהמשך הצטרפו ארבעה מתנגדים נוספים שהיו הזוכים בצוואות קודמות שערכה המנוחה.

"לו לא היו מתנגדים אחרים לצוואה, ניתן היה בהחלט לשקול בחיוב את צירופה על מנת שניתן יהיה לברר האם הצוואה משקפת את רצונה האמיתי של המנוחה, שהרי חובתו של בית המשפט לדאוג כי רצונו האמיתי של המנוח ימומש ו'הלקוח' המרכזי שלו הוא המצווה", כתב.

במקרה הנוכחי, הבהיר השופט, מאחר שיש מי שינהל את ההתנגדות וידאג שבית המשפט יברר מה היה רצונה האמיתי של המנוחה, אין סיבה שהרשת תיקח בה חלק. בהקשר הזה הוא הוסיף כי את המידע שיש לרשת אפשר יהיה לחשוף גם אם לא תהיה מעורבת כצד באמצעות זימון נציגיה לעדות וקבלת מסמכים שיוגשו כראיות.

• ב"כ המבקש (מערער): עו"ד שרון ליכט פטרן ועו"ד רעות דניאל
• ב"כ בית בלב: עו"ד גלית בונה 
• ב"כ האפוטרופוס הכללי: עו"ד בת אל צידון 
• ב"כ המתנגדים הנוספים: אייל בן יהודה באום, עורך דין צוואות

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין