בית המשפט המחוזי בחיפה קבע שהקונה – שנפל לתרמית מצד עובדי החברה – בעלת הקרקע – לא ידע על מעלליהם ושילם ממיטב כספו על השטח שרכש. לכן, אף שחלק ניכר מהכספים לא הגיעו לידי החברה, הוא זכאי שהקרקע תירשם על שמו בטאבו.
עאמר חג'אג' פנה לבית המשפט המחוזי בחיפה בבקשה שיקבע שהוא הבעלים של שטחים בחלקה מסוימת באדמות שפרעם. לטענתו, רכש את השטחים מחברת "קורבט ישראל" באמצעות התקשרות עם עובד שלה לשעבר ועורך דינה דאז, שהיה גם בעל מניות בה.
זקוקים לייעוץ בענייני מקרקעין?
פנו ל - עו"ד מקרקעין
העסקה נעשתה בשני חלקים: חלק מהשטחים נרכש באוקטובר 1999 והיתר במרץ 2000. בעקבות הרכישה נרשמו לטובתו הערות אזהרה בלשכת רישום המקרקעין בנצרת, אך למרות זאת, עד היום החברה מסרבת לאשר את העברת הבעלות.
חג'אג' טען שהוא שילם, בהתאם להסכם עם החברה, מס רכישה עבור שתי העסקאות, ומאחר שתשלומי מס השבח ומס המכירה שהוסכם שישולמו על ידי החברה, לא שולמו, שילם גם אותם, כדי להשלים את רישום העסקאות. חג'אג' טען שהוא מחזיק בפועל בחלקות האמורות והוא רכש אותן בתום לב ושילם את מלוא התמורה שנדרשה עבורן.
החברה טענה כי מקור הממכר במרמה מצד אותו עובד לשעבר, שהסתבר כי נהג למכור את הנכסים שלה ללא ידיעתה וחתם על הסכמים מול הרוכשים, כדוגמת חג'אג', ללא פרוטוקול חברה המאשר לו לחתום בשמה ולחייב אותה.
מחקירה שפתחה החברה בעניין, עלה שכל החלקות נמכרו במחירים נמוכים בחצי משוויים, כשבפועל סכומים גדולים ששילמו הקונים נכנסו לכיסו של העובד לשעבר. עוד לטענתה, חג'אג' היה שותף לקנוניה וניסה, יחד עם אותו עובד סורר, להבריח את נכסי החברה ולהטעות את שלטונות המס.
החברה טענה שהיא מתנהלת מול חג'אג' לאורך השנים ואף הציעה לו לפתור את המחלוקת באחת משתי דרכים: או שיוסיף את היתרה כך שתתאם לסכום הריאלי בשומת המס, או שהעסקה תבוטל ויוחזרו לו הכספים שנקובים בחוזה – כלומר, הסכומים שהועברו אליה בפועל ולא הסכומים שקיבל גם העובד לשעבר.
מי פועל בשם החברה?
השופט דניאל פיש קיבל את תביעתו של חג'אג'. השופט התרשם מחג'אג' כאדם פשוט שהגיע למשרדו של עורך דין (בעל המניות בחברה), ללא ייצוג משפטי ושילם ממיטב כספו, כ-50 אלף דולר במזומן, כדי לרכוש את הקרקעות. הוא לא ידע שעורך הדין דיווח רק על חלק מהתשלום והוא קיבל העתק מהחוזה רק בשלב במאוחר יותר.
התנהגותו, סבר השופט, היתה תמת לב והחברה לא הוכיחה שהוא ידע או היה עליו לדעת שקיים מצב בו מדובר בנכסים שמוברחים מהחברה במרמה. בנוגע לטענה כי ניסה להונות את שלטונות המס, ציין השופט, שזה עניין של שלטונות המס מולו ושהתנהלה חקירה בנושא.
השופט קבע שתמורת ההסכמים נרשמו לתובע הערות אזהרה וניתנה לו החזקה במקרקעין. התובע לא היה אמור לחשוד והחברה גם לא הוכיחה שעורך דינה והעובד לשעבר לא היו מוסמכים לפעול בשמה. לדעתו, העובדה שהחברה לא הביאה את עורך הדין לעדות פועלת גם היא לחובתה, והחברה היתה צריכה לעשות בעצמה את בדק הבית מי פועל או מתיימר לפעול מטעמה.
לאור האמור, הורה השופט כי על רשם המקרקעין לרשום את התובע כבעלים של השטחים האמורים בשפרעם, ופסק כי החברה תישא בשכר טרחת עורך דינו בסך 40 אלף שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד סתייתי עלי
- ב"כ הנתבעת: עו"ד ירון בארי
* עו"ד דוד גדנסקי עוסק בדיני מקרקעין
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין