בית המשפט למשפחה בתל אביב דחה לאחרונה בקשת אב לביטול או הפחתת תשלומי מזונות לבתו שמסרבת בתוקף לראותו. בימ"ש: "על האב לראות בהחלטה ניצחון ולא הפסד".
בני זוג שהיו נשואים 4 שנים והתגרשו ב-2005, נקלעו ל-7 שנים של טלטלות רגשיות קשות עקב בעיות בקיום המפגשים בין בתם המשותפת שהייתה בתקופת הגירושים כבת 3 לבין אביה.
האם קיבלה משמורת עיקרית ולאב נקבעו 3 פגישות בשבוע, בהן עמד רק חלקית. האם, שניסתה לשמר את הקשר בין הבת לאביה עודדה אותו להגיע לאירועים בגן, גם אם אינם במסגרת הימים הקבועים, אך הוא המשיך בשלו.
לאט לאט הקשר בין האב לבתו התרופף עד שחדל להתקיים. ב-2013 האב הרים סוף סוף את הכפפה ופנה לבית המשפט למשפחה בתל אביב בבקשה לחדש את הקשר עם בתו.
במשך 3 השנים הבאות נערכו מספר פגישות, בהן ניסה האב בכל כוחו להתפייס עם בתו ואולם בשלב הזה היא כבר לא הייתה מעוניינת, הפגישות ביניהם לא היו מוצלחות והאם כבר לא תמכה ואף חיבלה בחידוש הקשר בין היתר בכך שעקרה את מגוריהן לעיר מרוחקת בצפון הארץ, לא ענתה לטלפונים של הרווחה ועוד.
ואולם לא רק האם הקשתה על התהליך, גם לגבי האב ציינו העובדות הסוציאליות כי הוא "מתבצר בעמדתו הקורבנית", כועס על הבת, אינו מוכן להודות בטעויות שעשה לאורך השנים וממשיך להאשים את האם במצב.
פסיכולוגים פרטיים ורשויות הרווחה ניסו לסייע למשפחה השבורה להתפייס ולאפשר בין השלושה קשר סביר, אך הבת כבר הייתה מבוצרת בעמדתה. בעניין זה ציינו העובדות הסוציאליות כי האם "יצרה קואליציה רגשית חזקה ותלות בינה לבין הבת, כך שלא נותר מקום רגשי בנפשה של הבת לאביה".
הלב נשבר
במהלך כל שנת 2015 נעשו ניסיונות כבירים מצד האב להיפגש עם בתו, אך היא מצדה סיפרה לעובדת הסוציאלית שהיא שמחה שאין לה אבא, שאם מישהו שואל אותה היא אומרת שהוא מת ושאם יכריחו אותה להיפגש איתו – "תתאבד".
השופט שמואל בר יוסף, שכל הסאגה התנהלה בפניו, לא אמר נואש על הקשר החשוב בין אב לבתו והורה להמשיך לנסות, הפעם באמצעות שליחת ההורים להליך טיפולי, בתקווה שישפיע גם על בתם.
בסוף השנה שעברה, לאחר שכלו כל הקיצים, האב הגיש בקשה לביטול או הפחתת מזונות או הפקדת המזונות בנאמנות ושחרורם רק לאחר שבתו תסכים להיפגש עמו. הוא ציין כי בתו לא תסבול ממחסור, וכי יש לו שתי בנות נוספות מנישואים שניים, אותן הוא גם צריך לכלכל.
בפסק דין עצוב, מרתק ומרגש השופט בר יוסף קבע כי מזונות הורה לילדיו הם בגדר חובה שאינה נגזרת מחובת הילדים בכיבוד "אב ואם". בהקשר הספציפי הוא ציין שכעת, המזונות הם הדבר היחיד שנותר בין האב לבין בתו, ואל לו לטעות כבעבר ולוותר גם על הדבר הזה, שיום אחד, עשוי לסייע לחידוש הקשר ביניהם.
בנוסף השופט ציין כי המזונות כבר הופחתו בשנת 2009 בגלל הנתק, מה שמעיד על כך שהאב הסכים לשלם מזונות, גם בהיעדר קשר עם בתו.
לסיום, השופט דחה את בקשת האב וקבע כי הוא ימשיך לשלם מזונות עד שהבת תגיע לגיל 18. לא נפסקו הוצאות.
עו"ד אסנת חומסקי
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.