אצל חברות הזנק והייטק הנזק מהמלחמה כולל שחיקת שווי, עצירת מומנטום ופגיעה בהון האנושי. כך אפשר לתבוע פיצוי על נזקים לא מוחשיים במסלול האדום לפי חוק מס רכוש
נוכח מתקפת הטרור הרצחני שהתרחשה ב-7 באוקטובר 2023, הכריז שר הביטחון באותו היום על "מצב מיוחד בעורף", בהתאם לסמכותו שבחוק ההתגוננות האזרחית. בעקבות ההכרזה פונו יישובים רבים בגבול עזה ובגבול הצפון, ובשל המצב הביטחוני שנמשך חודשים ארוכים, עסקים רבים ברחבי הארץ – ובפרט באזורי הספר – נאלצו להפסיק פעילותם לפרקי זמן ממושכים.
לפי החלטת רשות המיסים, התאריך האחרון להגשה או תיקון של תביעות לפיצויים לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים במסלול האדום, הוא 31 בדצמבר 2025. בעוד שחברות רבות מהתעשייה המסורתית כבר הגישו תביעה, אנו עדים לכך שרבות מחברות ההזנק וההייטק באיזורי הספר טרם עשו זאת, או שהגישו תביעות בחסר עקב הקושי המובנה בכימות הנזק הכלכלי הייחודי שנגרם להן.
הקושי בכימות תביעה בהייטק
חוק מס רכוש ותקנות מס רכוש וקרן פיצויים (נזק מלחמה ונזק עקיף) מאפשרים פיצויים לנזקי מלחמה עקיפים על בסיס ירידת מחזורים, הוצאות שכר או הוצאות קבועות. ואולם, אלו בדרך כלל אינם משקפים את אופי פעילותן של חברות הזנק והייטק שעוסקות בפיתוח וחדשנות, שכן הן אינן מייצרות הכנסות שוטפות, אלא תלויות בהמשכיות הפיתוח, בגיוסי הון ובשמירה על שווי עתידי.
הייחודיות של חברות הזנק והייטק והקושי בכימות נזקיהן יוצרים ראשי נזק נוספים שיש לבחון במסגרת תביעה לפי המסלול האדום. אלו העיקריים שבהם:
- תלות בהמשכיות פיתוח המוצר – חברות הזנק מתמקדות בשלבי פיתוח טכנולוגיים ראשוניים. עצירה זמנית של פעילותן, אפילו למספר שבועות, גורמת להפסד של מומנטום מקצועי וכלכלי. המשמעויות כוללות: שיבוש לוחות זמנים ועיכוב בכניסה לשוק, דחייה בקבלת רישוי ופטנטים, שחיקת יתרון תחרותי, כניסת מתחרים לשוק ודחייה בתזרימי מזומנים עתידיים. בהקשר זה יש לציין את המונח הידוע בעולם הכלכלי "Cost of Delay" – העלות הכלכלית של הזמן החולף ללא התקדמות. מדובר בנזק ממשי לשווי החברה, גם אם אינו מופיע בדוחות הכספיים. במונחי חדשנות – הזמן הוא הנכס היקר ביותר של החברה, וכל חודש עיכוב משמעותו אובדן ערך. זאת כמובן, שעה שהחברה מתחרה על עצם היותה הראשונה בשוק. מלחמת חרבות ברזל הביאה עמה קשיים עצומים לשוק הישראלי, ובתוך כך גרמה לעצירת המשק לחודשים רבים, בעיקר ביישובי הספר בעוטף עזה ובגבול הלבנון ואף מעבר לכך. לכן, ערכן של חברות הזנק רבות נשחק ונגרם נזק ממשי לנכסים הבלתי מוחשיים שלהן.
- תלות במימון וגיוס משקיעים – רוב חברות ההזנק וההייטק ממומנות על ידי קרנות הון סיכון ומשקיעים פרטיים בארץ ובחו"ל. גיוסי ההון מבוססים על עמידה באבני דרך טכנולוגיות ותפעוליות. עצירת פעילות משדרת לשוק חוסר יציבות ומרתיעה משקיעים. לפי סקר רשות החדשנות (נובמבר 2024), כ-50% מהסטארט-אפים בישראל מצויים עם Runway של פחות משישה חודשים, ובתקופת המלחמה סבבי הגיוס הפכו איטיים, יקרים ודורשי ביטחונות. חברות רבות נאלצו לגייס בתנאי לחץ ובשווי נמוך (Down Round), כך שהיזמים נותרו עם אחוזי בעלות נמוכים יותר. מצב זה יוצר נזק מצטבר – אובדן שליטה, דילול בעלות ושחיקת שווי – פגיעה ישירה ביכולת החברה לשקם עצמה לאחר המשבר.
- פגיעה במומחיות ובידע הארגוני – הון אנושי הוא מרכיב מרכזי בהצלחת חברות הזנק. צוותים קטנים, מיומנים וחדשניים מהווים את עמוד השדרה של החברה. במהלך המלחמה, גיוס מילואים נרחב, פינוי אזורים, והיעדר תחושת ביטחון גרמו לעובדים לעזוב זמנית או לצמיתות. אובדן של מומחים גורם לנזק כפול: אובדן ידע ייחודי לצד עלויות גיוס והכשרה מחודשת, ולעיתים אף הצורך להתחיל מחדש תהליכי פיתוח.
- העדר רשת ביטחון פיננסית – בניגוד לעסקים מסורתיים, חברות הזנק אינן בעלות רווחיות שוטפת. כל עיכוב, דחייה או קיפאון בתזרים גורם לשחיקה ישירה ביתרות המזומן (Runway) ומסכן את המשך קיומן. ללא תזרים שוטף, תמיכה ממשלתית המתבססת על ירידת מחזור אינה רלוונטית – שכן אין מחזור למדוד.
חברות הזנק ביישובי הספר סבלו ממגוון נזקים עקיפים כגון: פגיעה בתשתיות ובציוד, חוסר גישה למשרדים ולמעבדות, קשיי שילוח, פיילוטים ובדיקות רגולציה ועיכוב בשיתופי פעולה בינלאומיים. בפועל, הפגיעה איננה רק תפעולית אלא גם מהותית: נזק למוניטין, לשווי ולכושר הגיוס.
סיכום והמלצה לחברות הזנק והייטק בישובי ספר
בעקבות המלחמה, חברות ההזנק באיזורי הספר מתמודדות עם נזק ביטחוני וכלכלי הפוגע בשווי, בהתקדמות וביכולת שלהן לשרוד. בהיעדר מנגנון פיצוי מתאים, קיים סיכון ממשי לפגיעה באחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של המשק. על כן, מומלץ לחברות הזנק להגיש עד סוף השנה תביעות פיצויים לקרן מס רכוש, ולהיעזר במומחים כלכליים ומשפטיים לגיבוש חוות דעת מלאה שתבסס את הנזק במונחים של שווי, דחייה והשפעת המלחמה על הערך הכלכלי.
יש מקום להתייחסות ייחודית בתביעות לקרן הפיצויים, הכוללת ניתוח כלכלי ומומחיות בהערכת שווי. נזקים כגון אובדן אמון משקיעים, אובדן שוק פוטנציאלי ודחיית פיתוח אינם ניתנים להערכה חשבונאית רגילה, ויש לבסס אותם באמצעות חוות דעת מומחים כלכליים ועל בסיס תקדימים משפטיים. חיזוק ההייטק הישראלי, בפרט באזורי הפריפריה, הוא אינטרס לאומי. זה לא רק שיקום עסקי, אלא השקעה ישירה בעתיד הכלכלה, החדשנות והחוסן הלאומי.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.