אישה ירשה זכויות בנחלה – הפרוד ביקש להצטרף לתביעת העיזבון

לטענת הבעל קבלת הזכויות במשק במושב משפיעה ישירות על היקף הרכוש המשותף שלו עם אשתו, ומצדיקה לצרפו לתביעה שמנהלים האחים בנוגע לעיזבון אמם. בקשתו נדחתה

בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע דחה לאחרונה בקשה שהגיש בעל של יורשת להצטרף להליך המשפטי שמנהלים אחיה (גיסיו) בנוגע לעיזבון אימם המנוחה (חמותו). המבקש טען כי בינו לבין אשתו מתנהלים בימים אלה הליכים הדדיים בענייני רכוש, וכי זכייתה של האחרונה בנחלה במושב מכוח צוואת אימה משפיעה במישרין על היקף נכסיהם המשותפים ומצדיקה לראותו כחלק אינטגרלי מההליך. סגנית הנשיא רותם קודלר עיאש ציינה שההליך שמנהלים האחים נוגע לנכס אחר שנמצא בעיר ולא במושב, כך שאין למבקש עניין בו. היא דחתה את הבקשה והשיתה על המבקש הוצאות משפט.

אימם של המשיבים – הצדדים בתביעה העיקרית – הלכה לעולמה בינואר 2021 והותירה אחריה צוואה, אותה ערכה כחצי שנה לפני מותה. במסגרת הצוואה הוענקו למשיבה, אשתו של המבקש, זכויות במשק במושב. בשלב מסוים, ובנפרד מההליך הנוגע לקיום הצוואה, הגיש אחד האחים תביעה נגד יתר אחיו, ביניהם המשיבה, בנוגע לירושת אימו. בין היתר עתר אותו אח להחרגת דירה מסוימת מעיזבונה של האם.

במקביל ניהלו המבקש והמשיבה הליכים משפטיים הנוגעים לרכוש, ככל הנראה על רקע פרידתם. המבקש, ששמע על התביעה שהגיש גיסו נגד אשתו, ביקש להצטרף כצד לתביעה. לטענתו הוא נשוי למשיבה 30 שנה ולמעשה כל החלטה שתתקבל בהליך הירושה עשויה להשפיע עליו באופן ישיר.

לדברי המבקש הענקת הנחלה בירושה למשיבה מגדילה את היקף נכסיה ובכך משפיעה על מסת הרכוש המשותף שלהם. ללא צירופו לתביעה, טען, הוא לא יוכל לקיים הליך שיפוטי ראוי והוגן בתביעתו מול המשיבה.

אח המשיבה לא התנגד לצירוף המבקש לתביעתו, אולם הנתבעים יצאו חוצץ נגד הבקשה. לטענתם המבקש אינו במעמד של יורש והוא אינו רלוונטי להליך. יתרה מכך, טענו הנתבעים, הנחלה בה זכתה אחותם מהווה נכס שהתקבל בירושה שאינו בר איזון. כלומר, מעורבותו של המבקש בהליך חסרת משמעות שכן ממילא אין לו זכויות בנחלה.

שאלה משפטית שונה

השופטת קודלר עיאש קבעה שצירופו של המבקש להליך לא יתרום מאומה לבירור סכסוך הירושה בין האחים. לדבריה מדובר במסכת עובדתית נפרדת והשאלה המשפטית המתבררת בהליך הירושה אינה זהה לזו העומדת בבסיס הליכי הרכוש בין המבקש לאשתו.

כך, בעוד המבקש הדגיש שבקשתו נוגעת אך ורק לנחלה במושב ולא ליתר רכיבי התביעה, תביעת המשיבים נוגעת בכלל לדירה המצויה בעיר. "לפיכך", כתבה השופטת, המחלוקת בהליך הירושה "נוגעת לנכס מקרקעין שאינו קשור כלל למחלוקת שבין המבקש לבין אשתו".

השופטת ציינה אמנם שהאח-התובע העלה טענות בעניין רישום אחותו (המשיבה) כבת ממשיכה במשק, אולם לדבריה הוא לא ביקש להחריגו מעיזבון המנוחה באופן המצדיק מעורבות כלשהי מצד המבקש.

כך או אחרת, כתבה השופטת, מדובר בסוגיות שונות שהדינים החלים עליהן שונים בתכלית. היא הסבירה שעל ההליכים שמנהלים המבקש והמשיבה בנוגע לרכושם חלות הוראות חוק יחסי ממון בין בני זוג, ואילו על הליך הירושה שמנהלים האחים חלים דיני הירושה.

לסיום העירה השופטת שצירופו של המבקש להליך הירושה רק יסרבל ויאריך אותו, באופן המנוגד להוראות תקנות סדר הדין החדשות החותרות לקיומו של דיון צודק, מהיר ויעיל.

לפיכך השופטת דחתה את הבקשה וחייבה את המבקש בהוצאות המשיבים, בסך 2,000 שקל (500 לכל אחד).

• באי כוח הצדדים לא צוינו בפסק הדין

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין