שתי נשים שלקו בזיהומים קשים לאחר שעברו טיפולי המסת שומן ומיזותרפיה על ידי אישה שמעולם לא עברה הכשרה רפואית תבעו אותה ואת בעלת מכון הקוסמטיקה - וזכו ביותר מרבע מיליון שקל.
בית משפט השלום בעפולה קיבל לאחרונה תביעה לפיצוי על נזקים שנגרמו לאם ובתה בעקבות טיפולי המסת שומן ומיזותרפיה בידי מתחזה שהציגה את עצמה כרופאת עור (ולימים הורשעה בפלילים). לשתי התובעות נפסקו פיצויים של כ-252 אלף שקל - 156 אלף שקל ישולמו על ידי המתחזה והיתרה על ידי בעלת מכון הקוסמטיקה.
הנשים הגיעו למכון שבמרכז כפר-כנא בעקבות שלט פרסומי שנשא את שמה של בעלת המקום. כשהגיעו באביב 2013 לפגישה עם בעלת המכון היא הציגה בפניהן רופאת עור מקצועית שתהיה אחראית על טיפולי ההמסה, ולאחר מכן הן ביצעו אצלה שמונה טיפולים, ואחת מהן עברה גם טיפול מיזותרפיה בפנים (הזרקות תת-עוריות של חומרי טיפול וניקוי שונים).
כחודשיים לאחר מכן, התפתחו אצל השתיים זיהומים ופצעים מוגלתיים, ואחת מהן לקתה בשלבקת חוגרת באזור הגב. בתוך כך הסתבר כי אותה "רופאת עור" הייתה מתחזה שהורשעה בעבירות פליליות שונות.
ב-2014 הגישו השתיים תביעה לפיצוי על נזקי הגוף שנגרמו להן. התביעה הוגשה נגד בעלת המכון, הרופאה המתחזה וכן נגד משרד הפנים והמועצה המקומית כפר-כנא בטענה שלא פיקחו על המכון והתירו לו לפעול ללא רישיון עסק.
מאחר שהמתחזה לא הגישה כתב הגנה התביעה נגדה התקבלה והיא חויבה לפצות את התובעות ב-156 אלף שקל. בנוסף, התביעה נגד משרד הפנים והמועצה המקומית נדחתה לאחר שנקבע כי אין להם יכולת לשלוט במעשים עברייניים בתוך תוכי העסק.
רשלנות ותקיפה
באשר לבעלת המכון, זו טענה להגנתה כי התובעות לא היו לקוחותיה. לטענתה, המתחזה לא הייתה עובדת שלה שכרה אצלה חדר, והתובעות היו בקשר אך ורק עמה וטופלו רק אצלה.
אלא שבפסק הדין שקיבל את התביעה נגדה הבהירה השופטת מאג'דה ג'ובראן מורקוס כי אינה מאמינה לעדותה המתחמקת שנסתרה בראיות שמעידות כי הייתה המעסיקה של אותה מתחזה, הייתה מעורבת באופן אישי בטיפולי התובעות וקיבלה עבורם תשלום.
לפיכך השופטת קבעה כי היא מקבלת את גרסת התובעת, שהייתה הגיונית ועקבית, ופסקה כי בעלת המכון אחראית ל-40% מנזקי התובעות בהתבסס על שתי עילות נזיקיות: רשלנות ותקיפה.
הרשלנות מקורה בכך שהעסיקה מתחזה מבלי לוודא כי יש לה את ההסמכה והמומחיות לבצע טיפולים רפואיים.
באשר לתקיפה, עוולה זו מתגבשת לנוכח הממצא - שבו גם בעלת המכון הודתה בסופו של דבר - כי אף היא ביצעה חלק מהטיפולים שהסבו לתובעות נזק.
לגבי שיעור הפיצוי נקבע כי התובעות אמנם לא נותרו עם נכויות קבועות אך אין ספק שנגרמו להן כאב וסבל, בעיקר לזו שלקתה בשלבקת חוגרת וסבלה מתסמינים קשים.
משכך, נפסק כי בעלת המכון תשלם לתובעת זו פיצויים של 41,500 שקל ואילו לתובעת השנייה, שסבלה מפצעים עמוקים וזיהומים בפנים, 12,750 שקל. כמו כן חויבה מנהלת המכון להחזיר לתובעות את עלות הטיפולים בסך של כ-30,000 שקל (8,500 דולר לפי השער היציג ביום התשלום) וכן הוצאות משפט של 12,000 שקל.
נוכח דחיית התביעות נגד משרד הפנים והמועצה המקומית חויבו התובעות בהוצאות של 7,000 שקל.
- ב"כ התובעות: עורך דין לואי סלימאן
- ב"כ הנתבעים: עורך דין נזיקין איוב קוט (בשם בעלת המכון), עו"ד בשאראת מפרקליטות מחוז צפון (בשם משרד הפנים), עו"ד זאהי טאהא (בשם המועצה המקומית)
עו"ד דורון נוביץ
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין