בעלת מגרש וקבלן חתמו ב-2012 על חוזה לבניית בית. הקבלן טען כי היא לא שילמה לו חלק מהכסף וגרמה לו לנזקים, אולם השופט שוכנע שהקבלן הוא שהפר את החוזה.
בית משפט השלום ברמלה דחה תביעה שהגיש קבלן בעל חברת בנייה נגד בעלת מגרש, ואף קיבל תביעה נגדית שהגישה.
הקבלן תבע מאות אלפי שקלים, אולם השופט הבכיר זכריה ימיני חייב אותו לשלם לנתבעת (והתובעת שכנגד) כ-250,000 שקל בגין ליקויי בנייה, ואף קבע כי הוא הפר את החוזה כאשר הפסיק את הבנייה למשך שלושה חודשים על דעת עצמו.
השניים חתמו ב-2012 על חוזהבו התחייב הקבלן לבנות את ביתה של הנתבעת על מגרש שבבעלותה, בתמורה לכ-1.2 מיליון שקל, שישולמו בנקודות שונות של התקדמות הבנייה. חלק ניכר מעלות הבנייה היה מכספי משכנתא שלקחה הנתבעת, כך שמועדי התשלום היו אמורים להתבצע לאחר ביקור מפקח מטעם הבנק שיבדוק כי אותו שלב אכן הסתיים, ורק אז ישחרר את החלק היחסי.
בשלב מסוים הפסיק הקבלן את העבודות, ואילו הנתבעת שילמה לו עד שלב זה רק כ-80% מהתמורה.
הקבלן טען כי השלים את הבנייה על אף שהנתבעת לא שילמה לו את מלוא שכרו, וכי בעקבות זאת נאלץ להפסיק את העבודה למשך 3 חודשים.
לטענתו, כשהגיע לישיבה עם הנתבעת ובעלה, האחרון הציג לו דו"ח ליקויים ועבודת שלא ביצע.
סכום התביעה (670,000 שקל) הורכב מיתרת מחיר שלא שולמה בתוספת הפיצוי המוסכם בחוזה, ופיצוי בגין עיכוב בעבודות שגרם להפסד ימי עבודה של פועלים.
הנתבעת, שיוצגה על ידי עו"ד עודד שטרוזמן, הגישה תביעה שכנגד, בה טענה כי הקבלן הפר את החוזה ואף לא עמד בלוח הזמנים.
עוד נטען בין היתר כי כאשר נכנסה להתגורר בבניין, הנתבעת גילתה ליקויים רבים, ובהם ליקויי רטיבות, מדרגות לא תקניות ופגמים במרתף – דברים שהצריכו ממנה לשכור אחרים לביצוע תיקונים או השלמות.
צריך היה להמשיך
במהלך ההליך הצדדים הסכימו למינוי מומחה מטעם בית המשפט, שיבחן את הליקויים ואת השתלשלות האירועים. בתוך כך השופט ימיני הבהיר כי מצופה היה מהקבלן להגיש מסמכים כגון יומן עבודה, תכניות ביצוע, חשבונות שהעביר למפקח מטעם הבנק, מועדים בהם השלים כל חלק וחלק בעבודה, מסמכי העברות כספים וכיוצא באלה, אולם ראיות אלה לא הוצגו.
לאחר ניתוח של הדברים, השופט קבע כי "מאחר והקבלן לא הוכיח אלו שלבים הוא סיים ומה הסכומים שהיה צריך לקבל בגין גמר השלבים בבנייה, לא הוכיח את עילת תביעתו. לאור אי הוכחה של עובדה חשובה ומרכזית זו, יש לקבוע שעל הקבלן היה להמשיך בעבודות ולא לעצור אותן".
בהמשך נדחתה גם הטענה בדבר הפסד ימי עבודה של פועלים, היות שהקבלן לא הביא ראיות בדבר השכר ששילם להם.
לאחר מכן השופט סקר את חוות דעת המומחה – שלנוכח היעדר ראיות מצד הקבלן ניתן לה משקל רב – ובסופו של דבר הורה לקבלן לשלם לנתבעת כ-250,000 שקל.
סכום הפיצוי הורכב מעלות ליקויי הבנייה, ירידת ערך ופיצויים בגין הפרת חוזה, בקיזוז יתרת המחיר שלא שולמה תוך הפחתת סכומים ששילמה הנתבעת על עבודות שביצעה בעצמה, וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין