"אחי זייף את חתימתי": נדחה קשיש שטען לנישול פסול מדירה

ביהמ"ש אימץ חוו"ד גרפולוגית שלא הותירה מקום לפרשנות: מדובר בחתימות אותנטיות.  נקבע שהטענה החמורה למרמה - לא הוכחה

בפסק דין שפורסם לאחרונה דחה בית המשפט למשפחה בחיפה תביעת קשיש נגד אחיו, במסגרתה טען כי זכויותיו במחצית דירה הועברו לאחרון במרמה וללא ידיעתו, על-ידי זיוף חתימתו. השופטת לירון זרבל-קדשאי קבעה שהתובע לא הצליח להוכיח את טענותיו החמורות, וכי המסמכים שנבדקו נמצאו אותנטיים. הקשיש חויב ב-30 אלף שקל הוצאות.

התובע והנתבע, אחים שירשו מהוריהם חברות בנייה ונכסי מקרקעין, החזיקו יחד בזכויות בדירה בפרויקט מגורים בחיפה. התובע טען כי בשנת 2018 הועברו זכויותיו בדירה לידי אחיו ללא תמורה, על בסיס שטר מכר מזויף שעליו, כך לדבריו, לא חתם מעולם. הוא אף הדגיש כי במועד שבו לכאורה אומתה חתימתו אצל עורך הדין - בכלל שהה בחו"ל.

לטענת התובע רק ב-2021 גילה לתדהמתו את דבר העברת הזכויות, לאחר שנים קשות במהלכן התמודד עם הליך פלילי, ריצה עונש מאסר, סעד את אשתו שחלתה בסרטן ועבר בעצמו ניתוח מעקפים. עוד טען כי אחיו, יחד עם עורך הדין שטיפל במשך שנים בענייני המשפחה, פעלו במרמה וזייפו שורה של מסמכים. בנסיבות אלה, עתר לבטל את העברת הזכויות שבוצעה, ולהצהיר עליו כבעלי מחצית הדירה.

אלא שהנתבע דחה את טענות אחיו וסיפר שכבר ב-1994 חתמו השניים על "הסכם פירוד", במסגרתו חולקו ביניהם נכסי המשפחה, כאשר הדירה מושא ההליך הועברה לבעלותו הבלעדית. האיש הוסיף כי במשך עשרות השנים שעברו מאז נהג בנכס מנהג בעלים, וכי השכירו לאחרים תוך שלשול השכירות לכיסו, מבלי שאחיו הלין על כך, ובאופן המקריס את תביעתו.

החליף עורכי דין – וגם גרסאות

לצורך בחינת טענת הזיוף מינתה השופטת זרבל-קדשאי מומחית להשוואת כתבי יד, אשר סקרה את שטרי המכר והמסמכים הנוספים אל מול לא פחות מ-24 חתימות ידועות של התובע. מסקנתה הייתה חד-משמעית: החתימות אינן מזויפות. לגבי חלק מהמסמכים קבעה כי מדובר בחתימות אותנטיות "בוודאות", וביחס לאחרים - "בסבירות גבוהה".

השופטת אימצה את חוות הדעת וציינה כי התובע כלל לא ניסה להתמודד עמה: הוא ויתר על משלוח שאלות הבהרה למומחית, ואף לא עמד על חקירתה במטרה לקעקע את מסקנותיה.

עוד צוין כי לאורך ההליך שינה התובע את גרסאותיו פעם אחר פעם, על רקע שינוי בזהות עורכי דינו. "עם התקדמות ההליך והחלפת הייצוג", כתבה השופטת "צמחו להן טענות חדשות, שונות ורבות, לעיתים בסתירה לטענות קודמות, כאשר חלק מהטענות נזנחו לאורך ההליך". היא חידדה כי "בסופו של יום, חוות דעת המומחית - שהתובע לא מצא לנכון לתקוף בשום דרך - ואשר נמצאה מהימנה עליי מפאת נימוקיה, סתרה באופן מוחלט את טענת הזיוף".

השופטת הדגישה, לעניין זה, כי טענות מרמה וזיוף הן בגדר האשמות חמורות המחייבות רמת הוכחה גבוהה במיוחד, וכי התובע לא עמד בנטל הכבד הזה. בנסיבות אלה, הורתה על דחיית התביעה במלואה תוך חיוב הקשיש ב-30 אלף שקל הוצאות לטובת אחיו.

• ב"כ התובע: עו"ד דוד ששון ואח'
• ב"כ הנתבע: עו"ד איתי פריימן ואח'

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.