אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ע.ת. עירון אחזקות בע"מ ואח' נ' קורש אור ואח'

ע.ת. עירון אחזקות בע"מ ואח' נ' קורש אור ואח'

תאריך פרסום : 05/08/2019 | גרסת הדפסה

ת"א
בית משפט השלום רמלה
59791-06-14
09/07/2019
בפני השופט הבכיר :
זכריה ימיני

- נגד -
תובעת ונתבעת שכנגד:
ע.ת. עירון אחזקות בע"מ
עו"ד אבי עומרד ועו"ד גוהר ראובן – חזן
נתבעת ותובעת שכנגד:
טל קורש אור
עו"ד עודד שטרוזמן
פסק-דין

 

 

תביעה של התובעת לתשלום יתרת חוב בגין בניית בית הנתבעת, ותביעה שכנגד של הנתבעת בגין אי השלמה של עבודות הבנייה, ליקויי בנייה ופיצויים.

 

כללי:

בעלות הדין:

  1. התובעת והנתבעת שכנגד הינה חברה בע"מ העוסקת בקבלנות בניין, אך אינה קבלן רשום (להלן-"הקבלן").

 

  1. הנתבעת והתובעת שכנגד הינה בעלת הזכויות במגרש הידוע כגוש 3833 חלקה 41 ברחוב הזית בבאר יעקב (להלן-"המגרש"), והייתה מזמינת העבודה מאת הקבלן (להלן-"בעלת המגרש")

 

מערכת היחסים בין הצדדים:

  1. ביום 14.5.12 נכרת חוזה בין בעלות הדין (להלן-"החוזה") על פיו התחייב התובעת לבנות את ביתה של הנתבעת על המגרש בתמורה לסך 1,200,000 בתוספת מע"מ, אשר תשולם לפי התקדמות העבודה כדלקמן:
  • 5% בחתימת חוזה;
  • 5% בגמר יציקת יסודות;
  • 10% בגמר רצפה ואיטום;
  • 5% בגמר מעטפת חוץ של קומת קרקע;
  • 10% בגמר תקרת קומת קרקע;
  • 5% בגמר מעטפת קומה ראשונה;
  • 5% בגמר אינסטלציה וחשמל לפני טיח;
  • 5% טיח פנים;
  • 5% טיח חוץ;
  • 10% בגמר ריצוף;
  • 5% בגמר אלומיניום;
  • 5% בגמר גדרות;
  • 5% בגמר פיתוח;
  • 5% בגמר טיח פיגמנטי וחיפוי אבן;
  • 5% במסירה.

ליד מועדי התשלום ואחוז התשלום נרשם בכתב יד "יקבע לאחר ביקור בבנק". משמע מרישום זה הוא כי הובא לידיעת התובעת כי חלק ניכר ביותר ממימון עלות הבנייה הינם מכספי משכנתא, ועל מנת לשחרר כספי משכנתא, על התובעת לסיים שלב בבנייה על פי האמור בחוזה, להזמין את המפקח מטעם הבנק לבדוק שאכן הסתיים השלב בבנייה על פי המוסכם בחוזה, ורק אז משחרר הבנק את החלק היחסי של המשכנתא לפי התקדמות הבנייה בשלבים שנקבעו בחוזה. משמעות הדבר שהקבלן יכול היה לבצע עבודות בבניין אשר אינן מהוות סיום שלב בבנייה, ולא יהיה זכאי לתשלום, אלא רק סיום אותו שלב הקבוע בחוזה.

 

  1. הקבלן התחייב להתחיל בעבודה ביום 1.6.12 ולסיימה ביום 1.6.13. כמו כן נקבע בסעיף 16 לחוזה כי שיפר את החוזה ישלם לצד שכנגד את הסך 30,000 ₪ כפיצוי מוסכם. אם הקבלן יחדל מביצוע העבודה, בעלת המגרש תוכל להזמין קבלן אחר להשלמת העבודה, ועל הקבלן יהיה לשאת בהפרש העלויות בין התמורה הקבועה בחוזה עלות השלמת העבודות. בסעיף 9(ו) לחוזה נקבע פיצוי מוסכם שבועי בגין אי סיום הבנייה במועד.

 

טענות הצדדים:

  1. טוען הקבלן כי השלים את עבודות הבנייה, למרות שבעלת המגרש לא שילמה לו את מלוא שכרו, וכי בעקבות אי תשלום שכרו נאלץ להפסיק את עבודתו במשך 3 חודשים. בעלת המגרש שילמה לה אך ורק את הסך 935.000 ₪ ונותרה חייבת לו את הסך 265,000 ₪ בתוספת מע"מ, פיצוי מוסכם בסך 30,000 ₪ ו-275,000 ₪ בגין עיכוב בעבודות, דבר שגרם להעמדת כוח אדם בתקופה שבה נדרש הקבלן להפסיק את העבודות למשך שלושה חודשים.

לטענת הקבלן, כאשר הגיע לישיבה עם בעלת המגרש ובעלה בקשר לתשלום יתרת התמורה, הגיש לו בעלה של התובעת דו"ח ליקויים ועבודות שלא בוצעו על ידו, דו"ח שערך מהנדס הבניין סטניסלב גולוד, לאחר שביקר בבניין ביום 25.9.13., אשר העריך את תיקון הליקויים בבניין והעבודות שלא בוצעו בסך 324,630 ₪.

 

  1. בעלת המגרש טענה בכתב הגנתה שיש לדחות את תביעת הקבלן מהסיבות כדלקמן:
  • הקבלן הצהיר בחוזה כי הוא קבלן רשום, אך התברר לאחר מכן שאינו קבלן רשום, כך שהצהרתו שהוא קבלן רשום אינה אמת;
  • הקבלן התחייב לבצע את הבנייה לפי תקנים ישראליים, אך הוא לא עשה כן;
  • הקבלן לא בנה את הבניין על פי התוכניות המאושרות, ובכך הפר את חובתו על פי החוזה;
  • בעת שנכנסה משפחתה להתגורר בבניין התגלו ליקויים רבים, הנקובים בחוות הדעת של מר גולוד, וכן נגרמה לבניין ירידת ערך על פי חוות הדעת של שמאי המקרקעין גיל לזר כדלקמן:

             137,500 ₪ בגין ליקויי רטיבות קשים;

70,000 ₪ בגין מהלך מדרגות לא תקני;

30,000 ₪ בגין רום מרתף נמוך.

 

  1. בעלת המגרש הגישה נגד הקבלן תביעה שכנגד בה תבעה מאת הקבלן את הסך 600,000 ₪ בטענה כי בעת כניסתה לדירה התברר לה יש ליקויים בבניה אותם לא תיקן הקבלן, אשר גרמו לירידת ערך לבית, וכן כי נאלצה לבצע עבודות אשר היה על הקבלן לבצע על פי חוזה הקבלנות, וכי הקבלן לא עמד בלוח הזמנים שנקבע בחוזה הקבלנות.

 

בעלת המגרש פירטה את סכום התביעה שכנגד כדלקמן:

  • 324,630 ₪ אומדן עלות תיקון הליקויים בבית בהתאם לוו"ד של מהנדס מטעמה;
  • 237,500 ₪ בגין ירידת ערך הבית בעטיים של ליקויים בלתי הפיכים, על פי חוו"ד שמאי;
  • פיצויים מוסכמים בסך 132,000 על פי סעיף 9(ו') להסכם בגין איחור בהשלמת ביצוע עבודות הבנייה (2,000 ₪ לכל שבוע איחור X 66 שבועות) עקב אי מילוי חוברת התקדמות קבלן לצורך קבלת טופס 4;
  • 30,000 ₪ פיצוי מוסכם לפי סעיף 16 לחוזה בגין הפרת החוזה על ידי הקבלן;
  • 118,020 ₪ בגין עבודות שהיו כלולות בחוזה, אך הקבלן לא ביצע אותן, אלא בעלת המגרש בעצמה.
  • 50,400 ₪ בגין אבדן הכנסות מדמי שכירות של 2 יחידת המשנה לתקופה של 12 חודשים בסכום של 4,200 ₪ לחודש (2,100 ₪ ליחידת דיור);
  • 30,000 ₪ פיצויים בגין עגמת נפש.

בהתאם לטענת בעלת המגרש, אמנם כלל חישוב הסכומים אותם היא תובע מגיעים לסך 922,550 ₪, את משיקולי אגרה העמידה את תביעתה על הסך 600,000 ₪.

 

העדויות:

  1. מטעם הקבלן הגיש מנהל הקבלן תצהיר עדות ראשית ותיק מוצגים, בו חזר על האמור בכתב התביעה ובכתב ההגנה לתביעה שכנגד.

מנהל הקבלן נחקר חקירה שכנגד, ולעדותו אתייחס ככל שיהיה צורך בכך.

 

  1. מטעם בעלת המגרש הגישו בעלת המגרש ובעלה תצהיר עדות ראשית בו חזרו על האמור בכתב ההגנה ובכתב התביעה שכנגד.

בעלת המגרש ובעלה נחקרו חקירה שכנגד, ולעדותם אתייחס ככל שיהיה צורך בכך.

 

  1. בעלות הדין הגישו חוות דעת מטעמן, והסכימו למינוי מומחה מטעם בית המשפט. המומחים מטעם הצדדים לא הוזמנו להיחקר על חוות דעתם. גם המומחה מטעם בית המשפט לט זומן להיחקר על חוות דעתו.

 

  1. מאחר ומדובר בחוזה לבניית בית מושלם מתחילתו ועד סופו (חוזה מפתח) הרי מדובר במערכת יחסים עתירת מסמכים, ובמיוחד כאשר מעורב בנק מלווה בתמונה. בנסיבות אלו ניתן היה לצפות שהקבלן ימציא יומן עבודה, תכניות ביצוע לפיהן ביצע את הבנייה, חשבונות חלקיים אשר העביר למפקח מטעם הבנק על מנת להעביר לבנק לצורך שחרור כספי המשכנתא, המועדים בהם השלים הקבלן כל חלק וחלק מהעבודה על פי לוח התשלומים, העתקי מסמכי בנק בגין העברת כספים לקבלן, קבלות של הקבלן לבעלת המגרש בגין תשלום כספים על חשבון התמורה הקבועה בחוזה, ועוד מסמכים נדרשים אחרים במסגרת תביעה בגין עבודות בנייה.

 

  1. לאור האמור לעיל, הראיות היחידות בהן מופיעים סכומים כלשהם הן חוות הדעת של המומחים. מאחר ובהעדר נסיבות מיוחדות, הנטייה של בית המשפט היא לאמץ את חוות הדעת של המומחה מטעמו, ומאחר והמומחים לא נחקרו על חוות דעתם, אזי פסק הדין יינתן תוך מתן התחשבות מירבית בחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט.

 

  1. לאחר שמיעת הראיות הגישו הצדדים את סיכומיהם.

 

  1. הצדדים ניסו במשך זמן רב להגיע להבנות ולהסכם פשרה, לרבות הליך גישור, אך הדבר לא עלה בידם.

 

דיון ומסקנות:

חוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט:

  1. המומחה מטעם בית המשפט היה מומחה שזהותו נקבעה בהסכמת הצדדים. המומחה נתן את חוות דעתו, אשר לאחריה בקשו הצדדים שהמומחה יתן חוות דעת משלימה. ואכן המומחה נתן חוות דעת משלימה.

 

  1. בחוות דעתו הראשונה מיום 5.6.16 כתב המומחה את דעתו כי מוסכם על הצדדים כי בעלת המגרש שילמה לקבלן את הסך 935,000 ₪.

 

  1. בחוות הדעת הראשונה כתב המומחה כדלקמן:
  • עלות תיקון כל הליקויים בבית הינה בסך 23,586 ₪;
  • לעניין הטענה שלא הותקנו קורות עץ גושני על שני עמודים לצורך פרגולה, השאיר זאת המומחה להכרעת בית המשפט, וציין כי עלות התקנת הפרגולה הינה 15,000 ₪.
  • לעניין העבודות שנטען שבוצעו על ידי הנתבעת או הושלמו על ידה, העריך המומחה את עבודות אלו בסך 52,282 ₪.
  • המומחה השאיר להכרעתו של בית המשפט את אומדן עלות תיקון עבודות אלומיניום בסך 37,426 ₪, ועלות דו"ח השמאי מטעם הנתבעת בסך 2,950 ₪, ובסה"כ 40,376 ₪;
  • לעניין ירידת הערך כתב המומחה כי בגין מהלך המדרגות אומדן עלות תיקון הליקוי הינו 30,000 ₪ וכי אומדן תיקון ליקויי הרטיבות במרתף הינו 100,000 ₪, אם כי יש לשריין עתודה כספית של 40,000 ₪ לתקופה של 4 שנים לצורך ביצוע של תיקונים חוזרים, במידה ויידרשו, כשהסכום ילך ויפחת בכל שנה בשיעור של 25% במידה ולא יתגלו חדירות מים;
  • לכל הסכומים הנ"ל יש להוסיף מע"מ כחוק;
  • אם הנתבעת תבצע את התיקונים על ידי קבלן שיפוצים, יש להוסיף 25% על העלויות הנקובות לעיל;
  • אין צורך לפנות את הדיירים בעת ביצוע התיקונים;
  • לכל הסכומים הנ"ל יש להוסיף את הסך 8,000 ₪ + מע"מ בגין פיקוח הנדסי.

 

  1. בחוות הדעת המשלימה מיום 30.1.18 כתב המומחה כי מצא ליקויים נוספים שעלות תיקונם מגיעה לסך 29,750 ₪, אשר עליהם יש להוסיף מע"מ וכן 25% אם יבוצעו על ידי קבלן שיפוצים מטעם התובעת ו- 3,000 ₪ + מע"מ בגין פיקוח הנדסי.

 

  1. לאור מערכת היחסים הרעועה והירודה בין הצדדים, סביר מאד להניח שהתיקונים יבוצעו על ידי בעלת המגרש, כך שיש להוסיף לסכומים אלו את התוספת בשיעור 25% וכן להוסיף לסכומים אלו מע"מ.

 

תביעת הקבלן:

  1. כפי שציינתי לעיל, מאחר ובחוזה נקבע תשלום על פי שלבים, היה על הקבלן להוכיח כי בעת שדרש את תשלום הכספים מאת בעלת המגרש אילו שלבים הוא סיים. על פי חוזה הקבלנות, גם אם ביצע הקבלן עבודות נוספות של שלבים נוספים של עבודות הבנייה, אך לא סיים את אותם שלבים בעבודה, אינו זכאי לשכר באותו שלב, אלא רק לאחר שיסיים את העבודה.

 

  1. הקבלן לא הוכיח אילו שלבים הוא ביצע את העבודה עד להפסקת העבודה למשך שלושה חודשים, כך שהוא לא הוכיח את הטענה העובדתית העיקרית עליה נסובה תביעתו.

 

  1. בנוסף לכך, מתברר מחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט כי הקבלן לא סיים לבצע עבודות, וכי בעלת המגרש היא ביצעה אותן או השלימה אותן.

 

השלמת שכר העבודה:

  1. הקבלן מודה שקיבל מאת בעלת המגרש את הסך 935,000 ₪ מתוך 1,200,000 ₪, כך שהוא תובע את ההפרש בין שני סכומים אלו, דהיינו את הסך 265,000 ₪.

 

  1. בהתאם לחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, בעלת המגרש ביצעה עבודות או השלימה עבודות בסך 52,282 ₪.

 

  1. המומחה מטעם בעלת המגרש כתב בחוות דעתו שלא הורכבה פרגולה במרפסת גינה, ויש לבצע את הפרגולה במרפסת גינה, ועלותה 15,000 ₪. המומחה מטעם בעלת המגרש אינו מציין את המקור לחובת הקבלן לבנות את הפרגולה.

המומחה מטעם הקבלן מתייחס רק לבניית העמודים עליהם יותקנו הקורות והפרגולה, אך אינו מתייחס לצורך לבניית הפרגולה.

המומחה מטעם בית המשפט ציין בחוות דעתו כי במפרט הטכני שהוצג בפניו לא צוין כי הקבלן נדרש להתקין פרגולה כפי שנטען, ולכן הוא משאיר עניין זה להכרעת בית המשפט.

בחקירתו הנגדית הודה הקבלן שהיה עליו לבנות את הפרגולה (עמ' 27 לפרוטוקול שורות 18-21).

לאור הודאתו של הקבלן בחובתו לבנות את הפרגולה, ממילא עליו לשלם לבעלת המגרש את הסך 15,000 ₪ בתוספת 25% ובתוספת מע"מ, ובסה"כ 21,938 ₪.

 

  1. בסעיף 52(4) לחוות דעתו מתייחס המומחה מטעם בית המשפט לעלות עבודות אלומיניום בסך 37,426 ₪ כולל מע"מ ששולמה לחב' קלמה וי בע"מ בחקירתו הנגדית הודה הקבלן כי מי ששילם תשלום זה הייתה בעלת המגרש (עמ' 27 לפרוטוקול שורות 1 - 7). לאור הודאתו של הקבלן, עליו לשלם לבעלת המגרש את הסך 34,726 ₪ בגין עבודות אלומיניום.

 

  1. לאור האמור לעיל, עלות העבודות שביצעה בעלת המגרש בצירוף עבודות שלא בוצעו מגיעה לסך 108,946 ₪, ואת סכום זה יש להפחית מיתרת התמורה הנקובה בחוזה.

 

  1. מהתמורה החוזית לא שולם הסך 265,000 ₪ בתוספת מע"מ, ובסה"כ 310,050 ₪. מסכום זה יש להפחית את הסך 108,946 ₪. על כן נותר לקבלן לקבל מבעלת המגרש את הסך 201,104 ₪ מהתמורה החוזית, כשסכום זה כולל מע"מ.

 

 

 

 

פיצויים בגין הפסד ימי עבודה של הפועלים:

  1. מאחר והקבלן לא הוכיח אלו שלבים בעבודה הוא סיים ומה הסכומים שהיה צריך לקבל בגין גמר השלבים בבנייה, לא הוכיח את עילת תביעתו. לאור אי הוכחה של עובדה חשובה ומרכזית זו, יש לקבוע שעל הקבלן היה להמשיך בעבודות ולא לעצור אותן.

 

  1. הקבלן לא הוכיח שהפועלים שלו היו מוכנים להגיע לבצע את העבודות וכי לא עבדו במקום עבודה אחר, ומחקירתו הנגדית עלה שהוא בנה בניין נוסף במקביל לבניית הבית על המגרש.

 

  1. הקבלן לא המציא כל ראיה אודות השכר שהוא משלם לפועלים, כגון תלושי משכורת לפועלים או קבלות על הסכומים ששילם לפועלים, כך שאת ההפסד הנטען שלו לא הוכיח.

 

  1. לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את תביעת הקבלן בגין ימי עמידה של הפועלים.

 

פיצוי מוסכם:

  1. הקבלן הפסיק את עבודתו במשך 3 חודשים על דעת עצמו, כאשר לא הוכיח שהיה זכאי לקבל כספים באותה עת. על כן יש לדחות גם את תביעתו זו בקשר לפיצוי המוסכם.

 

התביעה שכנגד:

  1. תביעת בעלת המגרש פורטה לעיל. כן כבר הופחת הסכום של עלות עבודות הבנייה והשלמות הבנייה שקבע המומחה מטעם בית המשפט מיתרת התמורה שנותרה לשלם לקבלן.

 

עלות תיקון ליקויים וירידות ערך:

  1. לאור חוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט, על בית המשפט להתייחס למספר עניינים אותם הותיר המומחה לשיקול דעת בית המשפט.

 

שריון סכומים לתיקוני רטיבות במרתף:

  1. בחוות דעתו מציין המומחה שיש לשריין 40,000 ₪ למשך 4 שנים לצורך ביצוע תיקונים שיכול ויתגלו לאחר תיקון הרטיבות במרתף, ובכל שנה יש להפחית את הפקדון ב- 25%.

 

מאחר והתיקונים אמורים להתבצע על ידי בעלת המגרש ומאחר ומעשיו של הקבלן הביאו לליקוי משמעותי זה, ועל מנת להביא את מערכת היחסים שבין הצדדים לידי סיום, אזי הקבלן ישלם לבעלת הדירה מחצית מסכום זה, דהיינו את הסך 20,000 ₪ בתוספת 25% ובתוספת מע"מ.

 

שכ"ט המומחה מטעם בעלת המגרש:

  1. שכ"ט המומחה מטעם בעת המגרש הינו חלק מהוצאות המשפט, ועל כן אין לכלול אותו במסגרת הליקויים הנקובים בחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט.

 

סה"כ תיקון ליקויים וירידת ערך:

  1. לאור כל האמור לעיל, על הקבלן לשלם לבעלת הדירה לגין ליקויים וירידת ערך כדלקמן:
  • עלות תיקונים (חוו"ד I) 23,586   ₪;
  • מהלך מדרגות למרתף 30,000   ₪;
  • רטיבות במרתף 120,000 ₪;
  • ליקויים נוספים (חוו"ד II) 29,750   ₪;
  • פיקוח הנדסי (2 חוו"ד) 11,000   ₪;

                                                                       ----------------------------------------

                                                                             סה"כ           214,336 ₪

לאור האמור בסעיף 19 לעיל, יש להוסיף לסכום זה בהתאם לחוו"ד השמאי 25% ומע"מ על העלות ותוספת העלות. התוצאה היא שעל הקבלן לשלם לבעלת המגרש את הסך 313,466 ₪.

 

ירידת ערך הבית:

  1. בעלת המגרש תבעה את הסך 237,500 ₪ בגין ירידת ערך הבית בעטיים של ליקויים בלתי הפיכים.

 

  1. המומחה מטעם בית המשפט התייחס לירידת ערך, והוא כלולה כבר בפרק עלות התיקונים.

 

פיצויים מוסכמים על פי סעיף 16 לחוזה:

  1. בסעיף 16 לחוזה שנכרת בית הצדדים נכתב כי:

"הפרת הסכם זה תחייב את המפר בסך 30,000 ₪".

 

  1. מחומר הראיות עולה כי הקבלן הפר את החוזה פעמיים: הפעם הראשונה בעת שהפסיק את העבודה לשלושה חודשים, והפעם השנייה כאשר לא סיים את העבודה במועד הנקוב בחוזה, שהוא יום 1.6.13. רק בחודש דצמבר 2013 הסתיים הליך הגשת המסמכים לצורך קבלת טופס 4 מהוועדה מקומית לתכנון ולבנייה, אשר התקבל בסופו של יום ביום 1.4.14.

 

  1. לאור האמור לעיל, סבור אני שעל הקבלן לשלם לבעלת המגרש את הסך 30,000 ₪ הנקובים בסעיף 16 לחוזה.

 

פיצויים מוסכמים לפי סעיף 9(ו) לחוזה:

  1. בסעיף 9(ד) לחוזה הצהיר הקבלן כי אי השלמת עבודות הבנייה על פי ההסכם במועדן יגרמו לבעלת המגרש נזקים חמורים וקשים ביותר.

 

בסעיף 9(ו) לחוזה הסכימו הצדדים כדלקמן:

"מבלי לפגוע בסעיף 9 ד' לעיל, מחוייב בזאת הקבלן לשלם בנוסף, למזמין פיצויים קבועים מוערכים מראש בסך 1,000 ₪ (אלף) בגין כל שבוע של איחור בהשלמת ביצוע העבודה. בתנאי הסכם זה במשך 30 ימי הפיגור הראשונים. לאחר מועד זה יחויב הקבלן בתשלום פיצויים בגין כל יום נוסף של פיגור בסכום שך 2,000 (אלפיים) ₪."

מכתב התביעה נראה כי הסך 2,000 ₪ הינם פיצוי מוסכם לאיחור של שבוע לאחר חודש הימים הראשון, וכי מה שכתוב בחוזה שהפיצוי בסך 2,000 ₪ הינו פיצוי יומי, הינו טעות סופר.

 

  1. מי שהשלים את הבנייה הייתה בעלת הקרקע, וביום 1.4.14 קיבלה תעודת גמר מאת הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה. דהיינו, עד ליום 30.6.13 על הקבלן לשלם לבעלת המגרש את הסך 1,000 ₪ לשבוע, דהיינו את הסך 4,500 ₪ לכל חודש יוני 2013. החל מיום 1.7.13 היה על הקבלן לשלם פיצוי מוסכם בסך 2,000 ₪ בשבוע. מחודש יולי 2013 ועד ליום 1.4.14 חלפו 9 חודשים, שהם 41 שבועות. הפיצוי בגין תקופה זו הינו 82,000 ₪. לאור זאת, סך הפיצוי בגין האיחור הינו 86,500 ₪.

 

אבדן הכנסת מדמי שכירות:

  1. בעלת המגרש תבעה פיצויים בגין אבדן הכנסות מדמי שכירות של יחידות להשכרה שנבנו בבניין.

 

  1. סבור אני שיש לדחות טענה זו מהסיבות כדלקמן:
  • המומחה כתב בחוות דעתו כי לא הוצג בפניו היתר בנייה של בניית 2 יחידות להשכרה בבניין. וידוע הכלל שמעילה בת עוולה לא תצמח עילת תביעה;
  • משתבעה בעלת המגרש את הפיצויים המוסכמים, בהעדר הוראה מתאימה בחוזה אינה יכולה לתבוע פיצויים מעבר לפיצויים המוסכמים. ראה לעניין זה את סעיף 15 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970.

 

נזק לא ממוני:

  1. בעלת המגרש תבעה את הסך 30,000 ₪ מהקבלן בגין נזק לא ממוני. משתבעה בעלת המגרש את הפיצוי המוסכם, אינה זכאית לתבוע או לקבל פיצוי זה, כפי שקבעתי לעיל.

 

סך כל הפיצויים להם זכאית בעלת המגרש:

  1. לאור כל האמור לעיל, בעלת המגרש זכאית לקבל מהקבלן פיצויים כדלקמן:
  • ליקויים (כולל ירידת ערך)             313,466 ₪
  • פיצויים מוסכמים סעיף 16 לחוזה 30,000  ₪
  • פיצויים מוסכמים סעיף 0(ו) לחוזה 86,500  ₪

                                       ------------------------------------  

                                          סה"כ    429,966 ₪

 

קיזוז סכומים בין התביעה והתביעה שכנגד:

  1. בעלת המגרש צריכה לשלם לקבלן את הסך 201,104, והקבלן צריך לשלם לבעלת המגרש את הסך 429,966 ₪. לאחר קיזוז הסכומים, התוצאה הסופית היא שעל הקבלן לשלם לבעלת המגרש את הסך 228,862 ₪.

 

סוף דבר:

לאור כל האמור לעיל, ולאחר ביצוע הקיזוז בין הסכומים שהצדדים חבים זה לזה, על הנתבעת שכנגד (ע.ת. עירון אחזקות בע"מ) לשלם לתובעת שכנגד (טל קורש (אור) כדלקמן:

  • את הסך 228,862 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום 13.11.16 (מועד מתן חוות הדעת הראשונה ע"י המומחה מטעם בית המשפט) ועד ליום התשלום בפועל;
  • את הוצאות המשפט בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל. אגרת משפט תחושב על הסכום הנקוב בס"ק (1);
  • שכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

 

ניתן היום,  ו' תמוז תשע"ט, 09 יולי 2019, בהעדר הצדדים.

 

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ