בצוואה הראשונה הורישה המנוחה את רכושה לשלושת ילדיה. בשנייה, שנערכה 5 חודשים לפני מותה כשהייתה מאושפזת בבית חולים, היא נישלה את בנה הבכור. במסגרת ההתנגדות שהגיש נחשפה ההתנהלות הקלוקלת של אחיו
בית המשפט למשפחה בתל-אביב הורה לאחרונה על פסילת צוואתה האחרונה של קשישה שנפטרה בגיל 90 במסגרתה ביטלה צוואה קודמת שבה חילקה את רכושה שווה בשווה בין שלושת ילדיה ונישלה את בנה הבכור. השופטת ורד שביט פינקלשטיין הגיעה למסקנה שהצוואה פסולה על בסיס דעתו של מומחה כי הקשישה לא הייתה כשירה ועדויות בתה, עורך הצוואה והעדים, שחשפו מעורבות פסולה של אחיה הקטן. משכך הורתה השופטת על קיום הצוואה הראשונה.
המנוחה חתמה על הצוואה כשהייתה מאושפזת בבית החולים עקב בעיות רפואיות קשות, 5 חודשים לפני מותה.
בניגוד לצוואתה הראשונה שבה הורישה את כל רכושה לשלושת ילדיה בחלקים שווים במסמך קצר וענייני, הצוואה האחרונה הייתה סבוכה וכללה סעיפים ארוכים ומסורבלים. בגדול, נקבע בה כי בנה הבכור ינושל מהעיזבון בשל התנהגות מחפירה ואילו בנה הצעיר יקבל שליטה מלאה על חלוקת העיזבון ובעלות על דירתה, ויעביר לאחותו מיליון שקל לצורך רכישת דירה כשלא ברור מהיכן יילקחו הכספים.
לאחר שנפטרה הגיש בנה הצעיר בקשה לקיום הצוואה האחרונה בהסכמת אחותו. אלא שבהמשך, האחות התחרטה על ההסכמה ומסרה לאחיה הבכור תצהיר שבו חשפה מעורבות פסולה מצד האח הצעיר, שהגה ויזם את הצוואה האחרונה ואת נישולו מהירושה. בעקבות זאת, הגישו הבן הבכור והאחות התנגדות לקיום הצוואה וביקשו לקיים את צוואתה הראשונה של אמם.
השניים טענו כי מעבר לכך שהצוואה פסולה בשל המעורבות הבוטה של אחיהם הרי שאמם כבר לא הייתה כשירה במועד עריכת הצוואה נוכח מצבה הרפואי והקוגניטיבי הירוד.
הבן הצעיר הכחיש את הדברים וטען שאחותו נרקומנית בשיקום שנגררה אחרי אחיו הגדול. לדבריו, אמו החליטה לנשל את בנה הגדול כיוון שהפנה לה עורף וגנב ממנה כספים, והיא זו שפנתה לעורך דין לצורך עריכת הצוואה.
לא הייתה מעורבת
אבל השופטת ורד שביט פינקלשטיין העדיפה את גרסת האחים-המתנגדים. ראשית, היא ציינה כי מומחה שמינתה לבחינת מצבה של המנוחה במועד עריכת הצוואה מצא בסבירות גבוהה כי המנוחה סבלה מירידה קוגניטיבית ולא הייתה כשירה לבצע פעולה משפטית שכזו.
השופטת ציינה כי הספקות לגבי כשרותה עולים גם מעצם מצבה הגופני הירוד, כמות התרופות הגדולה שנטלה והתנהלותו התמוהה של עורך הדין שערך את הצוואה שלא דאג לחוות דעת רפואית לפני החתימה למרות העובדה שהמנוחה הייתה מאושפזת בבית חולים.
השופטת הוסיפה כי קשה להאמין שבמצב כזה הצליחה המנוחה להבין צוואה מורכבת שכתובה בשפה משפטית סבוכה.
שנית, השופטת קבעה כי הוכחה "מעורבות עמוקה ובוטה" של האח הצעיר בעריכת הצוואה שכללה את יצירת הקשר עם עורך הדין, תזמון מעמד החתימה, הבאת שני עדים שהם חברים טובים שלו והסדרת שכר הטרחה כמו גם נוכחות במעמד החתימה עצמו.
לעומת זאת, המנוחה לא הייתה מעורבת בנעשה כלל. מעדות עורך הדין עלה שלכאורה ערך עם המנוחה פגישה קצרה שבה התוותה לו קווים כלליים לצוואה והאינטראקציה הבאה איתה הייתה בבית החולים 3 שבועות לאחר מכן. שם כבר החתים אותה על צוואה ארוכה ומסועפת שלא ראתה קודם לכן וספק אם הוקראה לה.
לפיכך השופטת פסלה את הצוואה, הוציאה צו לקיום הצוואה הראשונה וחייבה את האח הצעיר בהוצאות של 40,000 שקלים.
- ב"כ האח הצעיר (התובע): עורך דין יניב כהן
- ב"כ האחים המתנגדים (הנתבעים): עורך דין צוואות יצחק שמלה בשם האח הבכור, עו"ד רויטל מגל מטעם הלשכה לסיוע משפטי בשם האחות
עו"ד חגי שומרון
עוסק/ת ב-
ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין