לפני כשלוש שנים נפטר בן 27 לאחר מאבק בסרטן. הוריו וידידתו עתרו לאפשר לה לעשות שימוש בזרעו. באחרונה התקבלה הבקשה על רקע רצונו המפורש של הצעיר שייעשה שימוש בזרעו לאחר מותו.
ב-2014 נפטר צעיר בן 27 לאחר מאבק במחלת הסרטן. בטרם מותו הוא הספיק להפקיד את זרעו בבית החולים איכילוב. בכרטיס שהוצמד לזרעונים הוא ציין שהוא מאשר לעשות בהם שימוש לאחר מותו.
זמן מה לאחר שנפטר, ידידה קרובה שלו הגיעה לבקר את הוריו ונרקמה ביניהם מערכת יחסים קרובה. באחד הביקורים, היא הביעה בפניהם את רצונה להפוך לאם והללו הציעו לה לעשות שימוש בזרעו של בנם.
לאחר ששקלה את ההצעה החליטה הידידה לקבל אותה ובין הצדדים נחתם ביולי 2015 הסכם המסדיר את תהליך ההפריה, ההיריון והלידה.
לפני כחצי שנה פנו ההורים והידידה לבית המשפט בבקשה לאשר את ההסכם ולהורות לבית החולים איכילוב לאפשר את השימוש בתאי הזרע של בנם.
המבקשים ציינו שהמנוח פעל אקטיבית להפקדת זרעו מתוך רצון ברור וצלול להעמיד צאצאים, בין אם יחיה ובין אם ימות. לדבריהם, זמן קצר לפני מותו הוא ביקש מאמו לדאוג שייעשה שימוש במנות הזרע המוקפאות שלו לצורך הבאת ילדים.
מאחר שלצעיר לא הייתה בת זוג (שתיאורטית הייתה יכולה להתנגד למהלך) היועץ המשפטי לממשלה הותיר את ההכרעה לשיקול דעת בית המשפט.
שיקול דעת חופשי
לדברי סגן נשיאת בית המשפט למשפחה בבאר שבע, השופט אלון גביזון, ההתפתחויות הטכנולוגיות מביאות לפתחו של בית המשפט מקרים סבוכים המערבים לצד ההיבטים המשפטיים גם היבטים חברתיים, מוסריים, פילוסופיים, דתיים, פסיכולוגיים ועוד.
לדבריו, הוא "חש באי נוחות" להכריע בשאלת השימוש בזרעו של נפטר לאחר מותו ללא חקיקה מפורשת ויש לנסות ככל הניתן להימנע ממתן מענה שהוא בבחינת "חקיקה שיפוטית".
השופט הבהיר שבית המשפט העליון פסק באחרונה בסוגיה מורכבת זו וקבע ברוב דעות שיש לצמצם את השימוש בזרע של נפטר רק למקרים בהם הוכח רצונו המשוער להמשכיות, על פי בקשת בת זוגו ולצורך הפרייתה שלה.
השופט ציין שמקרה זה המנוח הביע רצון ברור לשימוש בזרעו לאחר מותו. כמו כן, לא הייתה לו בת זוג קבועה וניכר שהאם המיועדת קיבלה את ההחלטה להשתמש בזרעו מתוך רצון חופשי ותוך הבנה מושכלת של משמעות התהליך.
בנוסף, ההסכם בין הצדדים לא פוגע בשיקול דעתה החופשי של האם ואינו מקנה להורי המנוח מעמד מיוחד כלפי הקטין שייוולד, למעט כסבים.
בנסיבות אלה הורה השופט לבית החולים לאפשר לידידה לעשות שימוש בזרעו של המנוח. עוד נקבע שלאחר הלידה והצגת המסמכים המתאימים הילד יירשם במשרד הפנים כבנו של המנוח.
לבסוף השופט אישר את ההסכם שנחתם בין ההורים לבין הידידה, נתן לו תוקף של פסק דין ואיחל להם הצלחה בהליך.
ראוי לציין כי יום קודם הכרעתו של השופט גביזון הפך בית המשפט המחוזי מרכז לוד פסק דין של בית המשפט למשפחה בפתח תקווה שאישר להורים לעשות שימוש בזרעו של בנם שנהרג בתאונת דרכים לצורך הפריית אם פונדקאית באמצעות תרומת ביצית. בפסק הדין המקיף כתבו השופטים שעם כל הצער שבדבר, האינטרס הציבורי וטובת הילד מוליכים למסקנה שאין לאפשר הבאת ילד יתום משני הוריו לעולם.
- ב"כ המבקשים: עו"ד אירית רוזמבלום
- ב"כ המשיבים: עו"ד שני כץ
עו"ד נירה בן דוד
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין