בית המשפט המחוזי חייב שלוש חברות המייצרות יריעות פלסטיק שקופות לחברת קוקה קולה לשווק את המוצר רק באמצעות חברת ״א.מ. פלסטיקה״, בהתאם להסכם עליו חתמו מולה ב-2013.
השופט יעקב שפסר קיבל לפני כמה ימים בקשה לצו מניעה שהגישה חברת ״א.מ. פלסטיקה״, הפועלת בתעשיית הפוליאתילן, נגד חברות אחרות בתחום. במסגרת ההחלטה קיבל השופט את טענת המבקשת כי הסכם בלעדיות בין הצדדים מחייב את המשיבות לשווק ל״קוקה קולה״ יריעות פוליאתילן שקופות רק באמצעותה.
הבקשה לצו מניעה הוגשה בתחילת חודש ינואר השנה (2018), באמצעות עוה"ד אמיר אלטשולר ועדי אמיתי. המבקשת, א.מ. פלסטיקה, סיפרה שב-2013 חתמה מול חברת ״צ.ל.פ תעשיות״ על הסכם הפצה בלעדי ל-5 שנים ליריעות פוליאתילן מתכווצות שקופות ומודפסות שהיא מייצרת.
לדברי המבקשת, שנתיים לאחר מכן רכשה ״צ.ל.פ״ את חברת ״תדביק״, גם היא יצרנית פוליאתילן. משלב זה החלו החברות להפר את ההסכם בתחבולות שונות כשהן משווקות את היריעות ללקוחות ״תדביק״ באופן ישיר. טענות המבקשת הופנו בעיקרן נגד שיווק היריעות לחברת קוקה קולה, אחת הלקוחות הגדולים.
המבקשת הדגישה כי ההסכם מקנה לה בלעדיות בהפצת היריעות ובהסתמך עליו היא השקיעה משאבים רבים בשיווק המוצרים, הפצתם ופרסומם, תוך הגדלת המכירות של המשיבות.
המשיבות, באמצעות עוה"ד ישראל ציגנלאוב וצבי שוורץ, טענו כי חברת ״קוקה קולה״ הייתה מאז ומתמיד לקוח של חברת ״תדביק״ וההסכם אינו מונע מהן להתקשר מולה ישירות.
הן הוסיפו כי תכלית הבקשה היא להצר את צעדיה של ״תדביק״ כמתחרה ישירה של המבקשת. המשיבות ביקשו להבחין בין מוצרי פוליאתילן שקופים לבין מוצרים מודפסים. לטענתן, ההסכם לא העניק בלעדיות למבקשת ביחס למוצרים המודפסים שכן במועד כריתתו ״צ.ל.פ״ כלל לא ייצרה מוצרים מסוג זה.
בנוגע למוצרים השקופים הסכימו המשיבות כי למבקשת ניתנה בלעדיות במקור אך ציינו כי לאחר רכישת ״תדביק״ עלה חשש שהבלעדיות מהווה הסדר כובל אסור לפי דיני ההגבלים העסקיים ולכן הן התחילו לשווק את המוצרים גם שלא באמצעות המבקשת. הן הוסיפו כי הבקשה לוקה בשיהוי ניכר.
נזק בלתי הפיך
אך השופט יעקב שפסר מבית המשפט המחוזי מרכז לוד קיבל את הבקשה ביחס ליריעות השקופות. הוא קבע שלמבקשת בלעדיות בהפצתן מכוח ההסכם בין הצדדים.
השופט ציין ש״מאזן הנוחות״ נוטה בבירור לזכות המבקשת שכן מתן הצו לא יפגע במשיבות שימשיכו למכור את מוצריהן לקוקה קולה, רק באמצעותה. מנגד, ללא מתן הצו המבקשת תאבד את אחד הלקוחות החשובים ביותר שלה באופן העלול לגרום לה לנזק בלתי הפיך.
עוד התייחס השופט לטענת המשיבות בעניין ההסדר הכובל וקבע כי אין מניעה שהצדדים יפנו במשותף לרשות ההגבלים העסקיים כדי לבחון את המצב אך אין בחשש שהעלו המשיבות כדי לטרפד את הבקשה.
בכל מקרה לדבריו, מאחר שהבעיה המרכזית שבגינה עתרה המבקשת היא הצעת מחיר קונקרטית ששלחו המשיבות לקוקה קולה, ראוי כי ההתקשרות מול לקוח זה תיעשה בהתאם להסכם, כלומר באמצעות המבקשת.
בסיום הדברים התייחס בית המשפט לטענת השיהוי וקבע שלהתרשמותו המבקשת נהגה בתום לב ואף ניסתה לפתור את המחלוקות בין הצדדים בתכתובות ופגישות ולהימנע מפניה לערכאות.
לא ניתן צו להוצאות.
עו"ד חיים פרנקל
עוסק/ת ב-
דיני חוזים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין