התקבלה בקשת החייבת למתן צו פתיחת הליכים. עם זאת, בקשתה לפטור מתשלומים עיתיים נדחתה לאחר שהתברר כי חלק מכספי הגמלה משמשים להוצאה שאינה הכרחית
רשמת חדלות פרעון בלשכת ההוצאה לפועל בכפר סבא, מירלה אהרון ביננפלד, החליטה לאחרונה ליתן צו לפתיחת הליכים בהתאם לחוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי בהמשך לבקשתה של חייבת, אשר לה 12 תיקים בהוצאה לפועל וסך החוב הצטבר 98,500 ₪.
לאחר השלמת מסמכים, נפתח תיק חדלות פרעון ביום 15.03.20. ביום 15.06.20 התקיימה ישיבת הסדר בפני נציגת הרשם. במסגרת הישיבה לא הועלתה הצעה להסדר וב"כ החייבת בקש לפטור אותה מתשלום כלשהו בתשלומים על חשבון החוב (תשלום עיתי). מתוך 12 נושים רק שלושה התנגדו להצעה וכל השאר לא הגיבו ולא התייצבו לישיבה.
הרשמת ציינה בהחלטתה, כי "חוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי נועד להסדיר את פירעון חובות היחיד, הנמצא או עלול להימצא במצב חדלות פירעון. מטרתו העיקרית של החוק, הינה להביא לשיקומו הכלכלי של היחיד ושילובו מחדש במרקם החיים הכלכליים, תוך כדי מקסום שיעור החוב שיפרע בפועל לנושים. התוצאה המיוחלת של היחיד, בהליך חדלות פירעון, הינה קבלת הפטר מחובותיו".
הרשמת הדגישה, כי "ככל שהסדר המוצע במסגרת "ישיבת נושים" לא צלח, וכדי לאפשר ליחיד להיכנס בד' אמות ההליך, תוך סינון כניסת יחידים המנסים לנצלו לרעה– ישנם שלושה מבחנים עוקבים בהם ניתן להסתייע לצורך הכרעה בשאלה, האם יש מקום ליתן צו לפתיחת הליך: האם היחיד חוסה תחת ההגדרה "חדל פרעון", האם חובותיו נוצרו בתום לב והאם הבקשה מוגשת בתום לב.
מנסיבות המקרה עלה, כי החייבת ילידת 1970, גרושה, אם ל- 4 ילדים בגירים וקטינה המוכרת כבעלת אוטיזם, אולם לא זכאית וגם אינה מקבלת מזונות בגין הקטינה. כמו כן, מוכרת החייבת על ידי המוסד לביטוח לאומי כבעלת 40% נכות רפואית ו100% דרגת אי כושר יציבה.
הכנסות החייבת 10,135 ₪ מקצבאות וסיוע בשכר דירה וסך הוצאותיה והבת המתגוררת עמה, לפי השאלון, עומדים על 9,059 ₪. באשר למקור ההסתבכות הכלכלית, הצהירה החייבת, כי מאז שהתגרשה לפני כ- 9 שנים, היא סובלת מחרדה ודיכאון ומטופלת ע"י פסיכיאטרית. המצב האישי והנפשי אליהם נקלעה גרמו לה לצבור חובות.
הרשמת קבעה, כי לאחר שעיינה בנתוני החייבת ובנסיבות המתוארות יש מקום להסתכל, להושיט יד ולסייע לגב' לצאת מהחובות אליהם נקלעה תוך פתיחת דף חדש.
יחד עם זאת, הוסיפה, כי לא מצאה לקבל את בקשתה למתן צו לפתיחת הליכים ללא תשלום עיתי נוכח העובדה כי היא מתקיימת מגמלאות בלבד. "אין די עובדה זו, לכשעצמה, כדי לפטור מתשלומים עיתיים באופן גורף אלא יש לבדוק כל מקרה ונסיבותיו. קבלת הבקשה לאי תשלום עיתי באופן גורף, רק מהטעם שהיחידה מתקיימת מקצבאות משמעותה ריקון חוק חדלות פירעון מתוכן ובתוך כך של אחת ממטרותיו העיקריות שהיא שיקומו הכלכלי של היחיד – שכן, ככל ויינתן פטור מתשלום עיתי לכל אדם הזכאי לגמלה, עלול להיווצר מצב לפיו אותו יחיד יוכל להמשיך וליצור חובות חדשים ואחת לשנה להגיש בקשה למתן צו לפתיחת הליכים והפטר לאלתר, כדרך חיים. לכך יש להוסיף את חשיבותו של חינוך כלכלי וניהול תקציב, כחלק ממניעת חזרתם של אותם יחידים למעגל חדלות הפירעון".
הרשמת סברה, כי כל עוד החייבת בוחרת לשלם מתוך הגמלה כספים למטרות שאינן כלולות בתוספת השנייה לחוק, קרי הוצאות שאינן לצורכי מחייתה ומחיית התלויים בה, יש לראות בתשלומים אלו כ"אי ניצול" כלל כספי הגמלה, וכי החל ממועד הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים נדרש מהחייבת להתכנס לרמת החיים המצופה ממנה
בתקופת החזר חובות. "אין היחידה יכולה ליעד את כספי הגמלה לטובת עזרה לזולת ומצד שני לדרוש למחול לה על חובותיה ובכך לפגוע באחת מהמטרות החוק "מקסום שיעור החוב שיפרע לנושים".
לסיכום, הרשמת הורתה על צו פתיחת הליכים בענייני החייבת ועל הקפאת הליכים שהתנהלו כנגדה, ובין היתר, הורתה לשלם תשלום עיתי לטובת נושיה בסכום של 400 ₪ לחודש, החל מיום 10.07.20 ומידי חודש בחודשו.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין