בית המשפט נתן צו הפטר לחייבת בת 45 תמורת התחייבותה להעביר לקופת פשיטת הרגל 420,000 שקל בתשלומים. זאת, על אף חשדות כי יש בבעלותה נכס ובעלה מסתיר רווחים מעסק.
השופט שמואל מנדלבום אישר לאחרונה תכנית פרעון שהוגשה לאישורו על ידי פושטת רגל והמנהלת המיוחדת שמונתה בעניינה. על פי התכנית, החייבת תזכה לפטור מחובות של 2 מיליון שקל בתוך 5 שנים, לאחר שתשלם ל-13 נושיה כחצי מיליון שקל.
באוגוסט 2017 ניתן צו כינוס לנכסי החייבת. במסגרת ההליך המנהלת המיוחדת העלתה ממצאי חקירה שלפיהם בעלה של החייבת ממשיך לנהל את העסק המשפחתי, שבגלגוליו השונים נרשם על שם החייבת וצבר חובות כבדים.
עוד נטען שהחייבת לא מדווחת על הכנסות ילדיה הבגירים הסמוכים על שולחנה ומאידך מדווחת על הוצאות כלל התא המשפחתי, בחלקן הוצאות מופרזות.
לדברי המנהלת המיוחדת, החייבת הצהירה שאין בבעלותה נכסים אך יש הוכחות לכך שבית מגורים שהיה בבעלותה נמכר במיליון שקל והתמורה שימשה לבניית הבית הנוכחי בו גרים החייבת ובעלה. כך לטענתה, יש לחייבת זכויות בבית אף שהוא רשום על שם הורי הבעל.
החייבת טענה מצידה כי ילדיה הבגירים גרים מחוץ לבית וטענת המנהלת כי היא לא מדווחת על הכנסותיהם אינה מבוססת. היא הוסיפה כי מסקנת המנהלת המיוחדת שיתרת תמורת המכירה שימשה לבניית בית המגורים הנוכחי אינה נכונה. לטענתה, הבית הנוכחי נבנה ומומן על ידי הורי בעלה ורוב כספי התמורה ממכירת דירתם שימשו לסילוק חובות ויתרת משכנתא שרבצה על הנכס. בסופו של דבר נשארו לה 200,000 שקל ששימשו לביצוע עבודות צבע של הדירה הנוכחית ורכישת ציוד.היא ציינה שהיא משלמת במזומן דמי שכירות לחמותה.
בדיון בפברואר השנה (2019) הגיעו הצדדים להסכמה שהחייבת תוכרז פושטת רגל ותאושר תכנית פרעון בה היא תוסיף לקופת פשיטת הרגל (שנצבר בה סכום של 14,994 שקל) סך של 420,000 שקל שישולם בתשלומים.
אחד הנושים התנגד לתכנית וטען שאין בסיס להקל עם החייבת ויש להביא בחשבון שיש לה זכויות בנכס ואת רווחי העסק של בעלה.
תכנית סבירה
השופט שמואל מנדלבום מבית המשפט המחוזי בחיפה אישר את תכנית הפרעון. מדובר לדבריו בתכנית סבירה המאזנת כנדרש בין הצורך בקביעת תשלום הולם לטובת נושי החייבת לבין שמירה על רמת הכנסה בסיסית של החייבת.
הוא הוסיף שמדובר בתכנית שקולה בהתחשב בחשדות המבוססות שהעלתה המנהלת המיוחדת בדו״ח המסכם לגבי הכנסת בעלה של החייבת שלפיהן הוא עדיין נהנה מרווחי העסק שמתנהל תחת כסות של צד שלישי. מאידך החשדות שהעלתה המנהלת המיוחדת בעניין הכנסות לא מדווחות של בעלה של החייבת נותרו בשלב זה לא מבוססות וללא תשתית ראייתית מספקת.
זאת ועוד, התכנית גם מגלמת בתוכה נכונה את האפשרות שלחייבת ולבעלה אכן ישנן זכויות לא רשומות בדירת המגורים שרשומה על שם הורי הבעל. בין היתר, החייבת הורשעה עם בעלה והוריו בהליך פלילי בעבירות של בנייה ושימוש ללא היתר ביחס לנכס. במבנה אף מנוהל עסק של החייבת אף שרק הורי בעלה רשומים כבעלים.
לפיכך אימץ השופט את תכנית הפירעון המוסכמת שלפיה היא תוסיף לקופת הכינוס 420,000 שקל שישולמו ב-60 תשלומים חודשיים של 4,000 שקל ושני תשלומים בסך 90,000 שקל. השופט נתן לתכנית הפירעון תוקף של צו הפטר מותנה.
לא ניתן צו להוצאות.
- שמות ב״כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו״ד סאלח אסדי
עוסק/ת ב-
הוצאה לפועל
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין