צאצאים של ניצולי שואה? ייתכן שאתם זכאים לאזרחות אוסטרית

משפחות של ניצולי שואה מגלות לעיתים שקרוביהן שהו לאחר המלחמה במחנות עקורים באוסטריה. שהות כזו עשויה לזכות את צאצאיהם באזרחות, גם אם מקור המשפחה במדינה אחרת

בשנים האחרונות יותר ויותר משפחות מגלות כי לאחר השחרור ממחנות הריכוז או ממחנות העבודה, קרוביהן לא עלו מיד לישראל ולא היגרו ישירות למדינה אחרת. רבים מהם שהו במשך חודשים, ולעיתים אף שנים, במחנות עקורים באוסטריה.

האם שהות כזו עשויה להוביל כיום לזכאות לאזרחות אוסטרית?

במקרים מסוימים, התשובה חיובית. סעיף 58c  לחוק האזרחות האוסטרי נועד לאפשר לנפגעי רדיפות הנאצים ולצאצאיהם לקבל אזרחות אוסטרית. במהלך השנים הורחבו הוראות החוק, וכיום הוא עשוי לחול גם על מקרים שבעבר לא נתפסו בהכרח כמקימים זכאות.

לא רק למי שמוצאו מאוסטריה

משפחות רבות פונות תחילה לבדיקת זכאות לאזרחות פולנית או רומנית, בהתאם לארץ המוצא של בני המשפחה. אלא שבחלק מהמקרים, לאחר בדיקת המסמכים וההיסטוריה המשפחתית, מתברר כי יש מקום לבחון גם את המסלול האוסטרי.

הדבר עשוי להיות רלוונטי במיוחד כאשר בן המשפחה שהה לאחר מלחמת העולם השנייה במחנה עקורים באוסטריה. העובדה שמסלול אזרחות אחד אינו מתאים אינה שוללת בהכרח זכאות במסלול אחר. כך, למשל, משפחות שבחנו אזרחות רומנית עשויות להיתקל בדרישות הנוגעות לידיעת השפה, ואילו במסלול הפולני עשויות להתעורר מגבלות משפטיות אחרות, בהתאם לנסיבות המקרה. במצבים כאלה, בחינה רחבה יותר של ההיסטוריה המשפחתית עשויה לגלות אפשרות נוספת שלא הייתה מוכרת למשפחה.

האם עצם השהות במחנה עקורים מספיקה?

לא בהכרח. המגורים במחנה עקורים באוסטריה אינם יוצרים באופן אוטומטי זכאות לאזרחות. עם זאת, במקרים מסוימים השהות במחנה עשויה להיות מרכיב משמעותי בבחינת הזכאות, כאשר היא נבחנת כחלק ממכלול נסיבות חייו של ניצול השואה. כל בקשה נבדקת באופן פרטני ובהתאם לנסיבותיה, ולכן אין די בהשוואה כללית למקרה של משפחה אחרת.

למה חשוב לבצע בדיקה מקצועית?

רבים מניחים שאם בן המשפחה נולד בפולין, ברומניה, בצ'כוסלובקיה או במדינה אחרת, ולא החזיק בעבר באזרחות אוסטרית, אין כל אפשרות לקבל אזרחות אוסטרית. בפועל, התמונה עשויה להיות מורכבת יותר. במקרים מסוימים, דווקא תקופת שהותו באוסטריה לאחר המלחמה עשויה להיות בעלת משמעות.

לכן, כאשר ידוע כי אחד מבני המשפחה שהה במחנה עקורים באוסטריה, כדאי לבחון את ההיסטוריה המשפחתית, את מסלול הנדודים ואת המסמכים הקיימים. גם כאשר שני ניצולי שואה שהו באותו מחנה ובאותה תקופה, ייתכן שהתוצאה בעניינם תהיה שונה, שכן כל תיק נבחן לפי נסיבותיו ההיסטוריות והמשפטיות. לעיתים פרט שנראה שולי עשוי להיות רלוונטי למסלול אזרחות שלא נשקל בעבר.

• עו"ד הילה פינקו ממשרד פינקו אלפסי ושות' – עורכי דין ונוטריונים – עוסקת בבדיקת זכאות לאזרחות אוסטרית ובליווי משפחות של ניצולי שואה וצאצאיהם. הבדיקה כוללת בחינה משפטית והיסטורית של מסמכי המשפחה, מסלול הנדודים והנסיבות שלאחר מלחמת העולם השנייה, לצורך הערכת האפשרות להגשת בקשה לאזרחות.

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.