רגע לפני שבני זוג חתמו על חוזה לרכישת דירה בחיפה המוכר נעלם ולימים התברר שמכר את הדירה לאחר. בית המשפט הבהיר שבשלב מתקדם כל-כך של משא ומתן המוכר מחויב להציג טעם ענייני לפרישה.
בני הזוג ניהלו משא ומתן לרכישת דירה בחיפה במהלך 2013. עורכי הדין של הצדדים כבר הסכימו על טיוטת חוזה סופית ונקבעה פגישה לחתימת הסכם, שנדחתה, ומאז המוכר נעלם. לימים התברר לבני הזוג שהדירה נמכרה לדייר ששכר אותה.
לעזרה בניסוח חוזה מכר
עורך דין דיני מקרקעין
כשנה לאחר מכן, הגיש הבעל תביעה נגד המוכר לבית משפט השלום בחדרה, בה דרש 75 אלף שקל כפיצוי על הפרישה מהמשא ומתן בחוסר תום לב, שלטענתו גרמה לו ולרעייתו נזקים.
התובע טען שכל הפרטים המהותיים הקשורים למכירה כבר סוכמו והוא לא ציפה לנסיגה. לטענתו, הנתבע לא נהג בדרך מקובלת כשלא טרח לעדכן אותו ואת רעייתו שהוא מעוניין לפרוש מהעסקה.
הוא הוסיף כי ידע שהדייר המתגורר בדירה מתעניין ברכישתה אבל סמך על התחייבות הנתבע להפסיק את המשא ומתן עמו כל עוד מתקיימים ביניהם מגעים.
הנתבע, מצדו, הדגיש שלא התחייב לתובע ולרעייתו ולכן גם דחה את בקשתם, בזמנו, לחתום על זכרון דברים. לטענתו, הוא החליט לסגת מהעסקה כיוון שילדיו – ששותפים עמו בזכויות – לא אישרו אותה וגם משום שלא הצליח להגיע עם בני הזוג להסכמות בנושאים קריטיים כמו מימון הדירה, מועדי התשלום והפינוי.
הוא הוסיף שהיה בטוח שעורך הדין שלו הודיע על כך לבני הזוג (אם כי לא הביא אותו לעדות) וכל עוד לא נחתם הסכם המכר בפועל הוא לא חב להם דבר.
לנהוג אחד בשני כבני-אדם
השופטת קרן אניספלד קיבלה את גרסת התובע שלפיה היה בטוח שיש לו קדימות על פני הדייר ברכישת הדירה.
מוכר בהחלט רשאי לנהל משא ומתן עם מספר רוכשים פוטנציאליים במקביל, הבהירה השופטת, אולם בד בבד עליו לנהוג בתום לב ולהצהיר על כך במפורש, כדי שישקלו אם שווה להם להשקיע מאמצים ומשאבים בתנאים אלה.
השופטת הוסיפה כי סירוב הנתבע לחתום על זכרון דברים אינו שולל את חובתו לנהוג בתום לב בעת ניהול משא ומתן. גם אם הוא מעוניין לסגת מהעסקה עליו לעשות זאת בדרך הגונה – להודיע על כך ולהציג טעם ענייני.
גישת הנתבע כאילו למרות גיבוש טיוטות ההסכם וקביעת מועד לחתימה הוא אינו חייב לתובע דבר – אינה נכונה, פסקה השופטת.
בתוך כך השופטת לא האמינה לטעמים שהציג הנתבע לפרישה מהעסקה וקבעה שהסיבות שהציג התגלו כ"טעמי שווא שאין מאחוריהם דבר".
השופטת הבהירה שסעיף 12 לחוק החוזים מחייב לנהוג בתום-לב ובדרך מקובלת בניהול משא ומתן, גם אם בסופו של דבר החוזה לא נכרת. אחד האיסורים בהקשר זה הוא על "פרישה שרירותית" בשלב מתקדם.
"ניהול משא ומתן לקראת כריתת חוזה בתום-לב ובדרך מקובלת, אין משמעו שהצדדים נדרשים להיות מלאכים זה לזה – או להימנע מלנהוג זה בזה כזאבים; עליהם לנהוג האחד במשנהו כבני-אדם הגונים וסבירים", כתבה השופטת בפסק הדין.
מכאן היא פסקה כי הנתבע הפר את חובת תום הלב וחטא לתובע ולרעייתו.
בשלב הדיון בסכום הפיצוי, ביקרה השופטת את התובעים, שהגזימו עם הנזקים והחליטה שפיצוי של 15 אלף שקל בצירוף הפרשי הצמדה וריבית הוא פיצוי הולם דיו. בנוסף, חויב הנתבע בשכ"ט עו"ד של 5,310 שקל ובהוצאות משפט של 2,000 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד שלומי שריקי
- ב"כ הנתבע: עו"ד בן ציון ראם
* עוה"ד צחי מלול ומתן נבון בעלי משרד העוסק בתחום המקרקעין
** הכותבים לא ייצגו בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברים ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין