השופט קבע כי האישה פגעה בפרטיותו של בעלה. עם זאת, לנוכח הרושם שהוא מנסה להסתיר מידע ייתכן שבעתיד יאפשר את הגשת המסמכים בכל זאת.
במסגרת תביעה לחלוקת רכוש אישה צירפה מסמכים שחושפים מידע על מצבו הכלכלי של בעלה, אך לאחרונה נקבע שהם יוצאו מהתיק משום שהאישה השיגה אותם באמצעות פריצה לדואר האלקטרוני שלו. עם זאת, שופט בית המשפט למשפחה בתל-אביב יהורם שקד שנתן את ההחלטה הבהיר כי אם יתברר בהמשך שהמסמכים חשובים ורלוונטיים להכרעה ייתכן שיאפשר להגישם למרות הפגיעה בפרטיות הבעל. זאת על רקע חשדות מבוססים שהוא מנסה להסתיר את האמת על אודות הנכסים שבבעלותו.
כשהאישה הגישה את תביעת חלוקת הרכוש לפני כ-4 שנים היא ציינה כי בעלה מומחה עולמי בשוק ההון וההשקעות והונו מוערך ב-100 מיליון דולר. אולם לדבריה אין לה יכולת לדעת מה חלקה שכן לאורך החיים המשותפים הייתה ממודרת לחלוטין מכל מה שקשור לרכוש המשותף עד כדי כך שבעלה הקים חדר מאובטח בבית.
הבעל ניסה להראות שאינו מסתיר דבר והסכים שיינתנו לאישה צווים שיאפשרו לה לחפש את הרכוש בכל רחבי העולם. אלא שהחיפושים העלו חרס והאישה הודיעה כי לא הצליחה להשיג מידע. למרות זאת, זמן קצר לאחר מכן היא הגישה תצהיר עדות ראשית שאליו צירפה עשרות תכתובות דואר אלקטרוני, המעידות לכאורה על אחזקות של בעלה בחברות ובנאמנויות שונות בשווי מיליוני דולרים.
בעלה, בתגובה, טען כי המסמכים הושגו באמצעות פריצה לדוא"ל שלו ודרש להוציא אותם מהתיק עקב פגיעה חמורה בפרטיות.
האישה הכחישה את הפריצה וטענה שהמסמכים התקבלו באמצעות הצווים. היא הוסיפה כי גם אם ייקבע שהושגו תוך פגיעה מסוימת בפרטיות יש הצדקה להשתמש בהם בכל זאת כיוון שפעלה בתום לב ובלית ברירה נוכח העובדה שבעלה מסתיר את המידע על מצבו הפיננסי.
"לא נמצא דבר כי אין דבר"
השופט יהורם שקד קבע כי תשובותיה המתחמקות של האישה, שבעדותה חזרה ואמרה שהיא לא יודעת או לא זוכרת מהיכן הגיעו המסמכים, שכנעו אותו כי גרסת הבעל עדיפה.
השופט הוסיף כי הטענה שהאישה השיגה את המסמכים באמצעות הצווים לא גובתה בראיה או עדות מהגורמים שסיפקו לה אותם. יתרה מכך, תמוה שהוגשו זמן קצר לאחר שהודיעה כי ניסיונותיה לקבל מידע כשלו. משכך השופט קבע שהמסמכים הושגו תוך פגיעה בפרטיות הבעל ולא בתום לב.
ואולם, השופט ציין כי החוק עדיין מאפשר להתיר שימוש בראיה שהושגה תוך פגיעה בפרטיות אם היא דרושה לחקר האמת ולצורך ניהול הליך הוגן וצודק ומידת הפגיעה אינה גבוהה.
בעניין חומרת הפגיעה ציין השופט כי במקרה זה היא לא ברף גבוה משום שנראה כי הבעל אכן מנסה להסתיר מידע ולא מאפשר לאשתו להתחקות אחר היקף הנכסים. בהקשר הזה השופט ציין כי הסכמת הבעל לצווי החיפוש ניתנה בחוסר תום לב מובהק שכן הוא ידע היטב שהיא לא תצליח להשיג באמצעותם דבר והוא יוכל להמשיך לטעון "שלא נמצא דבר כי אין דבר".
עם זאת, בשלב הזה של ההליך עדיין אי אפשר לדעת מה ערכם של המסמכים והאם הם חשובים לצורך בירור האמת. משכך, השופט קבע כי האישה לא תוכל להשתמש בהם כרגע אבל הזהיר והדגיש שאם יתברר בהמשך שמדובר במסמכים קריטיים לבירור התביעה – היא תוכל להגיש אותם מחדש.
להחלטה בתמ"ש 31661-07-16
- ב"כ הבעל: עו"ד רועי סידי ועו"ד לענייני משפחה ברק טל
- ב"כ האישה: עו"ד יהודית מייזלס ועו"ד שמואל מורן
עו"ד אסנת הכהן
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.