בסוף 2012 הגישה חברת "נור-צמנט" תביעה כנגד מנכ"ל שלה לשעבר שלטענתה משך כספים מחשבונה לטובתו האישית. המנכ"ל טען כי כל הכספים הוצאו לצרכי החברה אך השופט קבע כי גרסתו תלושה מהמציאות והוא הפר את חובת האמונים שלו כלפי החברה.
חברת "נור-צמנט" הוקמה ביוזמת יהודי אמיד תושב תורכיה בשם אבוט, שביקש מטעמים ציוניים להשקיע בענף המלט בישראל.
לייעוץ בתחום:
פנו לעורך דין עבודה
אבוט חיפש סיוע בהקמת החברה בארץ ולכן פנה למכר שלו, רפאל סאדי, ישראלי ממוצא תורכי שמאוחר יותר התברר כי היה בחובות כבדים והוכרז כפושט רגל.
סאדי הציע כי "מטעמי נוחות" תירשם החברה על שם בתו, ויקט סאדי, ועל שם ידידו חנוך טמפלהוף, מהנדס אלקטרוניקה בעל השכלה משפטית אשר ישמש גם כמנכ"ל שלה.
החברה נוסדה בסוף דצמבר 2010 וטמפלהוף שימש בתפקיד המנכ"ל עד לפיטוריו ביולי 2012. במהלך תקופה זו העביר אבוט לחברה סכום של יותר משני מיליון דולר.
בתביעה שהוגשה על ידי החברה כנגד טמפלהוף נטען כי במהלך כהונתו כמנכ"ל הוא משך כספים מחשבון התובעת לטובתו ולטובת רפאל סאדי ובתו.
בין היתר נטען כי הנתבע משך לעצמו סכום של 50,000 שקל, אישר תשלום "שכר" לויקט סאדי בסכום של כ-220,000 שקל וכן העביר לה כספים עבור דמי שכירות וקניית מחשב וטלפון ניידים. כמו כן אישר הנתבע הוצאה של כ-150,000 שקל עבור כיסוי חובות של רפאל סאדי.
לטענת התובעת, הנתבע פעל בקנוניה עם רפאל סאדי ובתו במטרה לרוקן את החברה מנכסיה כך שהכספים שהעביר אבוט לקידום מיזם המלט ירדו לטמיון. במעשיו הפר הנתבע את חובת האמונים שהוא חב כלפיה, סיכמה התובעת.
הנתבע טען מנגד כי התשלומים לויקט ולרפאל סאדי היוו שכר כדין והם מעוגנים בחוזי העסקה איתם. כמו כן, התשלומים דווחו בזמן אמת למר אבוט.
עוד הוא טען, כי בהתחשב בחובות התובעת כלפיו לפיצויי פיטורים ולשכר הוא רשאי לעכב בידיו מכספי התובעת סכום של 50,000 שקל.
לא ביצעה עבודה כלשהי
השופט משה טוינה מבית הדין לעבודה בבאר שבע ציין כי בכובעו כמנכ"ל חלה על הנתבע חובת האמונים – החובה לנהוג בתום לב כשלנגד עיניו עומד אינטרס החברה בלבד.
השופט לא השתכנע מטענות הנתבע כי הכספים שנמשכו על ידו היוו "שכר" וכתב כי הסבריו "תלושים מהמציאות" העובדתית.
השופט פירט כי בחינת חוזה ההעסקה של ויקט סאדי מעלה כי אין כל קשר בין הסכומים שהועברו לה לבין הסכום הנקוב בו. כמו כן, בתקופה בה קיבלה כספים מהחברה הועסקה סאדי במקביל במשרה מלאה במקום אחר, ומנגד אין כל ראיה או מסמך המעיד על עבודה כלשהי שביצעה בפועל לטובת התובעת.
גם בחוזה ההעסקה מול רפאל סאדי אין בסיס לסכומים שהועברו לו, כתב השופט והבהיר כי "לא ניתן ליישב בין חובת הנתבע לפעול לטובת החברה עם כיסוי ההוצאות האישיות של סאדי".
השופט סיכם כי הוצאת הכספים מהחברה נעשתה על ידי התובע מתוך העדפת אינטרס זר ומשכך יש לקבוע כי הוא הפר את הסכם ההעסקה בינו לבין התובעת ועליו להשיב לה את כל הסכומים שנתבעו בסך כולל של 724,057 שקל.
הנתבע חויב בנוסף בהוצאות התובעת בסך 30,000 שקל.
- ב"כ התובעת: עו"ד משה קיירה
- שם ב"כ הנתבע לא צוין בפסק הדין
* עורך דין בועז לוי עוסק בדיני עבודה
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את גט לויר
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין