האיש מסוכסך עם גורמי הפיקוח בעירייה ומשתייך למבקריו הפוליטיים של ראש העיר. הוא כינה את אשת ראש העירייה ״עבריינית״ והאשים אותה ש״סגרה חובות״ ברשות המיסים למקורבי בעלה כשוחד בחירות
השופט ישראל פת קיבל לאחרונה תביעת דיבה שהגישה אשת ראש העיר רמלה נגד סוחר בשוק רמלה ויריב פוליטי של בעלה מיכאל וידל. הנתבע פרסם בקבוצת פייסבוק שבה אלפי חברים אמירות פוגעניות וחריפות כלפי התובעת, בעלה וילדיהם. טענותיו ל״אמת בפרסום״ והגנת תום הלב נדחו. השופט קבע שמדובר ב״השמצות פרועות״ חייב את הנתבע לפצות ב-50,000 שקל על הפרסומים וב-50,000 נוספים על הכוונה לפגוע.
התובעת, שעובדת ברשות המיסים, סיפרה כי הנתבע העלה את הפרסומים בקבוצת פייסבוק שנקראת ״מאחורי הקלעים רמלה - לוד - באר יעקב״ ובעמוד האישי שלו.
לדבריה, הנתבע קיבל דוחות מהפיקוח העירוני בשל עבירות על חוק רישוי עסקים ובעקבותיהם יצא כנגד ראש העיר ובני משפחתו ובחר לפגוע בהם בצורה קשה באמצעות הכפשת שמם הטוב והפצת דברי בלע אכזריים ללא היכר.
התובעת ציינה בבמהלך 2018 כתב הנתבע כי היא ״סגרה חובות״ בסך 2 מיליון שקל במס הכנסה לפעילים של בעלה. לדבריה, אמירה זו מציגה מציאות שקרית, מסולפת ומעוותת, הפוגעת קשות בשמה הטוב.
בפוסט אחר מאותה שנה נכתב כי היא משחדת תושבים כדי ״שיבחרו בבעל הסמרטוט שלה״ וכי אחד מבניה ״נרקומן״ והבן האחר ״לא הולך לצבא״. עוד נכתב כי ״לזונה בכביש יש הרבה יותר כבוד״ ממנה ובעלה כונה ״קוקסינל״.
בנוסף, הנתבע תלה בחנותו הממוקמת בשוק רמלה את תמונתה ותמונת בעלה עם הכיתוב ״אני טמבל״.
הנתבע טען להגנתו כי הפוסטים הם בגדר הבעת דעה לגיטימית מכיוון שמדובר בביקורת על אישי ציבור ויש להתייחס לכך בהתאם. לטענתו, הוא סובל מהתנכלויות חוזרות ונשנות מבעלה של התובעת, ראש העיר. הוא הוסיף כי מדובר בפרסומי אמת וכי מטרת התביעה לשגר אותות אזהרה לפעילים חברתיים המתנגדים לראש העיר ״למען יראו וייראו״.
התכוון לפגוע
השופט ישראל פת מבית משפט השלום ברחובות הבהיר כי אמנם ברגיל כשמדובר באישי ציבור תגבר ידה של הזכות לחופש הביטוי על הזכות לשם טוב. ואולם, התובעת אינה אשת ציבור, אף שמדובר ברעיית ראש עירייה, ואף לא מדובר במקרה שבו יש עניין ציבורי.
השופט הבהיר כי ההשמצות וכינויי הגנאי כלפי התובעת אינם נושאים אופי של עניין ציבורי. לדבריו, עניין ציבורי יכול להתעורר ביחס לטענה כאילו התובעת ״סגרה חובות למקורבים״ אך אין בטענה בדל של אמת ואף התברר שהנתבע עצמו לא האמין שהטענה נכונה.
לדבריו, ראיותיו של הנתבע באשר לטענת השוחד היו דלות ביותר והוא לא השכיל להבהיר כיצד הגיע לתובנה כי התובעת סגרה חובות בהיקפים של 2 מיליון שקל. הוא גם לא ניסה לבחון באופן סביר את הטענות ועדויות שניסה לייצר בנושא הומצאו בשלב מאוחר בהליך ומהוות הרחבת חזית.
״הנתבע גידף את התובעת, שעמה לא היה לו מעולם כל קשר, על לא עוול בכפה, וללא שקדם לכך איזה מעשה קנטור מצדה״, כתב השופט.
באשר לשיעור הפיצוי השופט התחשב בכך שהנתבע העיד על עצמו שלמד שנים ספורות בלבד במוסדות החינוך ובכל זאת התגייס לצה״ל וכי התייתם מאמו בגיל צעיר.
בסופו של דבר חויב הנתבע ב-50,000 שקל כפיצוי ללא הוכחת נזק וב-50,000 שקל נוספים בגין הכוונה לפגוע.
עוד הוא חויב בשכ״ט עו״ד בסך 11,700 שקל ובהוצאות בסך 2,500 שקל.
- ב״כ התובעת: עו"ד חיים אברג'ל
- ב״כ הנתבע: לא צוין
עו״ד נבון קצב
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין